ואלו הן הנשרפים. הבא על אשה ובתה. על אשה שכבר נשא בתה, דהיינו חמותו:
קריאה במקור
ברטנורא על משנה סנהדרין · פרק 9 · משנה 1
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
ובת כהן. וכן בת כהן שזנתה היא בשריפה:
יש בכלל אשה ובתה. כלומר באשה ובתה כתיבא שריפה בהדיא (ויקרא כ׳) ואיש אשר יקח את אשה ואת אמה וגו׳ באש ישרפו, ומינה ילפינן כולהו הנך נמי, דאיתנהו בשרפה:
בתו. מאנוסתו, דלאו בת אשתו היא דלחייב עליה משום בת אשתו. דהא לאו בת אשתו היא:
בת בתו ובת בנו. שהיו לו מאנוסתו:
בת אשתו. בין שהיא בתו בין שהיא חורגתו:
וחמותו. אע״ג דתנא לה רישא בהדיא הבא על אשה שנשא בתה, ולא מדרשא אתיא, איידי דתני בהך כללא אם חמותו ואם חמיו דאתיא מדרשא, תנא נמי אגב ריהטא חמותו בהדייהו:
כבש עליו. אחז ראשו של חברו ותקפו בתוך המים שלא יוכל להרים ראשו:
שיסה. גירה:
השיך. שאחז הנחש בידו והוליכו והגיע שיני הנחש לגוף של חבירו:
רבי יהודה מחייב. דסבר ארס נחש בשיניו עומד, ומכיון שהגיע שיני הנחש בבשרו של חברו הוי כאילו הרגו וחייב:
וחכמים פוטרין. דקא סברי ארס נחש מעצמו הוא מקיא, הלכך לאו איהו קטליה אלא גרמא בעלמא הוא ופטור. והלכה כחכמים:
ואמדוהו למיתה. אבל אמדוהו תחלה לחיים, אפילו לרבנן פטור:
והוקל ממה שהיה. וחזרו ואמדוהו לחיים:
שרגלים לדבר. שלא מת מחמת מכה זו:
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- On Your Way
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- http://mobile.tora.ws/
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 47febda16c4ed7481dc5d37884cfcc80174df8853b826b1df0a9ffdb3b62e83a