קריאה במקור

ברטנורא על משנה סנהדרין · פרק 7 · משנה 5

נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך

עד שיפרש את השם. ויברך השם בשם. שנאמר (שם כ״ד) ונוקב שם ה׳ בנקבו שם, שינקוב השם בשם:

בכל יום. כל זמן שהיו נושאים ונותנים בבדיקת העדים:

היו דנין אותן בכינוי. כל אדם שמהפך דבר ומדבר כמי שמקלל ותולה באחר קרוי כינוי בלשון חכמים. ובלשון מקרא, כי לא ידעתי אכנה (איוב ל״ב:כ״ב):

יכה יוסי את יוסי. אני שמעתי מפני שהוא בן ארבע אותיות ועולה בגימטריא אלהי״ם, לכך מכנה שם בן ארבע אותיות ליוסי:

נגמר הדין. ובאים ב״ד לומר חייב הוא, לא היו יכולים להרגו על פי עדות זו ששמעו, שהרי לא שמעו מפיהם אלא קללת כינוי:

אלא מוציאים את כל האדם לחוץ. דגנאי הוא להשמיע ברכת השם לרבים:

וקורעין ולא מאחין. עולמית. תפירה אלכסנדרית שאין הקריעה ניכרת, אבל שאר תפירות מותר:

אף אני שמעתי כמוהו. ואינו צריך להזכיר ברכת שם בשם:

והשלישי אומר. אתיא כמאן דאמר מה שנים עדות אחת אף שלשה עדות אחת:

על הנוסח והמהדורה

הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.

כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.

SHA-256: 47febda16c4ed7481dc5d37884cfcc80174df8853b826b1df0a9ffdb3b62e83a