קריאה במקור

ברטנורא על משנה סנהדרין · פרק 8 · משנה 5

נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך

נדון על שם סופו. סוף שמכלה ממון אביו ומבקש מה שהורגל בו ואינו מוצא ויושב בפרשת דרכים ומלסטם את הבריות, אמרה תורה ימות זכאי ואל ימות חייב:

הנאה להן. שאינן מוסיפין לחטוא:

והנאה לעולם. שקטה כל הארץ:

רע להן. שהיו מוסיפים זכיות:

ורע לעולם. שהיו מגינים על דורן ומוכיחין את הדור:

יין ושינה לרשעים. כל זמן ששותים וישנים אין חוטאין ואין מריעין לבריות:

לצדיקים רע להן. שאינם עוסקין בתורה:

ורע לעולם. שכשהן מתבטלים, פורענות באה לעולם:

פיזור. שהן נפרדים זה מזה ואין יכולים להועץ ולסייע זה את זה:

על הנוסח והמהדורה

הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.

כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.

SHA-256: 47febda16c4ed7481dc5d37884cfcc80174df8853b826b1df0a9ffdb3b62e83a