קריאה במקור

רמב"ם על משנה עירובין · פרק 2 · משנה 4

נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
1
ר' יהודה אומר אם היה דרך רשות הרבים מפסקתן יסלקנה לצדדין כו':
אחר בור הרבים ובאר הרבים ובאר היחיד כו':
אם היתה דרך הרבים מפסקת ר"ל מפסקת בין הפסין. יסלקנה לצדדין ר"ל שיהיה הלוך בני אדם חוץ מן הפסין לא בתוכן. ובאר הוא מעין מים הנובעים. ובור הוא הגבא שיתכנסו שם המים. ואין הלכה כר' יהודה והלכה כר' יהודה בן בבא ובזה תנאים מיוחדים והוא כי מהמשפטי פסי ביראות שקדם זכרונו אינה נחשבת משום מחיצה אלא כשהבאר באר מים חיים ויהיה של רבים ויהיה בא"י כי זאת הקולא שהקלו בו לא עשו אותו אלא משום עולי רגלים והוא אמרם לא התירו פסי ביראות אלא לבהמת עולי רגלים בלבד ועם כל זה אין מותר להשקות בו אלא הבהמות שאינן יכולות לרדת אל הבור אבל האדם אין מותר לו לשאוב בין הפסין וישתה אלא אם עשה מחיצה גבוהה י' טפחים אלא אם יהיה הבור רחב כ"כ שלא יוכל האדם להרחיב רגליו בצדי הבור וירד יהיה מותר לו לשתות בין הפסין:
על הנוסח והמהדורה
מהדורה
Vilna Edition
רישיון המהדורה
Public Domain
ייחוס ומקור המהדורה
https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001300957

הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.

כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.

הספר בספריא · תנאי הרישיון · קובץ המהדורה במאגר

SHA-256: db77ce141705b6ea6e971cb36a6a1c5f1eb909afed641526c93e0647f08a9161