אמר ר' יוסי וכו'. וכה"ג תנן במשנה ד', אע"ג דפליג בתרויהו, ולפי מה שנראה מלשון המשנה בדרך כלל, כל היכא דהחכם החולק משמיע לנו מחלוקתו בלשון בד"א או כיוצא בו דהוא כמפרש לשון הת"ק, או שנותן טעם לדבריו כגון הכא דקתני הואיל ואי אפשר לקרות וכו', או שמקשה על דבריו, קתני ליה בלשון אמר. וכן מצאתי וראיתי כי כל היכא דחכם אחד מזכיר איזה ענין שלא נזכר הפכו כלל בדברי הת"ק, ואין לו שייכות עם דברי ת"ק אלא שהוא מאותו ענין, קתני ר' פלוני אומר אע"ג דת"ק לא פליג עליו, ופירוש[ו] ר' פלוני אומר מלתא אחריתי בענין זה, כמו שפרשתי בכמה דוכתי שזכרתי, ולא שייך שפיר למימר אמר ר' פלוני אע"ג שהזכיר ברישא סברא אחרינא באותו ענין, הואיל ולא קאי על דבר הראשון כלל, ודוק בהשגרת לישן ותשכח שכן הוא האמת, ועל היוצא מהכלל הזה צריך לבקש טעם, אף כי בכל הששה סדרי משנה לא תמצא כי אם א' או שנים יוצאים:
קריאה במקור
הון עשיר על משנה תמורה · פרק 5 · משנה 3
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Hon Ashir, Amsterdam, 1731
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH002072341/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 2fae69a1f5e20c03ce591b7a3ca8ffd7697076df13ac459d8f1b4ab66646d16c