ואח״כ בא לארץ. שאין נזירות נוהגת אלא בארץ, משום טומאת ארץ העמים. ומי שנדר נזירות בחוץ לארץ מחייבין אותו לעלות לארץ ישראל ולהיות נוהג שם נזירותו:
קריאה במקור
ברטנורא על משנה עדיות · פרק 4 · משנה 11
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
נזיר שלשים יום. קנסינן ליה שיקיים סתם נזירות בא״י, שהוא שלשים יום:
נזיר בתחילה. צריך לנהוג בא״י כמנין הימים שנדר בנזירות. והימים שנהג נזירות בחוץ לארץ כאילו לא נהג בהם נזירות כלל:
אלו מעידין שנדר שתים. שתי נזירות:
ואלו מעידין שנדר חמש. באותה שעה שאתם אומרים שנדר שתים אנו מעידים שנדר חמש נזיריות. והוא אומר שלא נדר כלל:
נחלקה העדות. הואיל ומכחישות זו את זו נתבטלו דבריהם ואין כאן עדות כלל:
ובית הלל אומרים יש בכלל חמש שתים. ויהיה נזיר שתים:
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- On Your Way
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- http://mobile.tora.ws/
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 6586ec319318946ffa7ef186107ec247844edd6be69cf4f097933a9cc393eb67