כרשיני תרומה. בערבי קורין לה כרסנ״א. והם מאכל לגמלים ואין בני אדם אוכלין מהם אלא מדוחק בשנות רעבון. ומפרישין מהם תרומה, הואיל ונאכלים לאדם לפרקים ע״י הדחק. ואינה קדושה כשאר תרומות:
קריאה במקור
ברטנורא על משנה עדיות · פרק 1 · משנה 8
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
שורין. אותן במים:
ושפין. על (בשרן) [צ״ל הבשר]: בטהרה:
בנטילת ידים, כדין כל שאר אוכלים של תרומה. שסתם ידים שניות הן ופוסלות את התרומה:
ומאכילין. לבהמה:
בטומאה. ואינו חושש אם מטמא אותן בידים בשעת שמאכילן לבהמה. אבל כל זמן שאינו מאכילן לבהמה, אסור לטמאן בידים:
שורין בטהרה. ששרייתן במים מכשירתן לקבל טומאה, ואם שורה אותן בטומאה נמצא הכשרן וטומאתן באים כאחד. וזה בלבד אוסרים בית הלל, משום היכר כדי שידעו שהן תרומה:
יאכלו צריד. לשון יובש. כמו צריד של מנחות, שהוא מקום של מנחות שלא הגיע שם שמן. אף כאן יאכלו יבשים שלא יהא עליהן משקה בשעת אכילה, כדי שלא יהיה ניכר שהוכשרו לקבל טומאה:
כל מעשיהם בטומאה. ואפילו השרייה. והלכה כבית הלל:
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- On Your Way
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- http://mobile.tora.ws/
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 6586ec319318946ffa7ef186107ec247844edd6be69cf4f097933a9cc393eb67