שבועת העדות הקשה הרשב"א מאן מוכח דעבר עלה במזיד. דילמא אשתלי כו'. וכר"ן לא קשיא. דכל שהיה העדות קרוב כל כך דאי אפשר לתלות בו שכחה. לא אמרינן דילמא אשתלי. וצריך פירוש. דהיכי מיירי. אי בראוהו אחרים שראה. והוא כופר. א"כ אינו חייב בכפירתו (כדאיתא לעיל מ"ד פ"ד) ומסתבר דלא מיפסל נמי וכמש"ל רפ"ד ורפ"ה. ותו דאכתי קשיא הכי נמי היכי מצו למפסליה. על פי אחרים שאומרים שראה. שמא הוא היה טרוד במחשבה אחרת. ולא השגיח לראות. אע"פ שהם חושבים שראה כמוהם. ואי בדאמר להו ראיתי. ושוב כפר. הו"ל הודאה חוץ לב"ד. ואינה כלום. ועוד אין זה סמוך וקרוב. גם שיעור קרוב צריך באור. וצ"ל דמיירי בבא לפני ב"ד והודה שיודע בעדות זו. והשביעו זה שיעיד האמת. ואז חזר בו וכפר שאינו יודע בעדות זו כלל.
קריאה במקור
לחם שמים על משנה שבועות · פרק 7 · משנה 4
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Jerusalem, 1978
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990012730190205171/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 466847a8deb91970043912733f2ebc491477adf5a18e063d3dcd893ab696ecaf