שורו שבייש פטור. דכתיב איש בעמיתו, ולא שור בעמיתו. אי נמי, אין המבייש חייב אלא כשמבייש בכונה, ושור לאו מכוין לבייש הוא:
קריאה במקור
ברטנורא על משנה בבא קמא · פרק 3 · משנה 10
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
שורו שסימא את עין עבדו פטור. ואין העבד יוצא בן חורין על ידו:
והוא שסימא את עין עבדו חייב. שנאמר (שמות כ״א) לחפשי ישלחנו:
שורו שחבל באביו ובאמו חייב. בתשלומי נזק:
והוא שחבל באביו ובאמו פטור. מן התשלומין. שאין אדם מת ומשלם:
שורו שהדליק את הגדיש בשבת חייב. חצי נזק. דמשונה הוא:
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- On Your Way
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- http://mobile.tora.ws/
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 028461fd7c784cc68ec2336bca120137ab822ff4717ed3ad32872ec86fb99f31