מלאכת שלמה על משנה מקואות · פרק 3 · משנה 4

מכלי אחד משנים וכו'. סיומא דמילתא דרבנן היא והני רבנן יוסי בן חוני ההיא דבספ"ק דתמורה וכתבו רעז"ל התם בסימן ד' אבל רבנן פליגי עליה התם וס"ל דאפי' מד' או חמש כלים מצטרפים לפסול את המקוה ושלש מחלוקות בדבר:

בעל קרי החולה שנפלו עליו תשעת קבין. כך הגיה ה"ר יהוסף ז"ל:

וטהור שנפלו על ראשו ורובו וכו'. כן הגיה ה"ר יהוסף ז"ל:

עד שלא פסק. מ"מ עד שלא יפסיק:

אפי' קורטוב בכל השנה. דאם בכל השנה לא הטיל בבת אחת כי אם קורטוב עד שהשלים לכמה פעמים ג' לוגין פוסל את המקוה. ה"ר שמשון ז"ל:

בד"א שלא נתכוון לרבות וכו'. פי' אם בשעה שהתחיל להטיל הראשון לא היה בדעתו לרבות ונמלך והטיל אח"כ אם עד שלא פסק הכלי הראשון נמלך והתחיל להטיל השני וכן השלישי מצטרפים לשלשה לוגין אבל אם לא התחיל השני עד שפסק הראשון אפי' משנים ומשלשה אין מצטרפין ונ"ל דוקא משנים ומשלשה כלים הוא דאמרי' הכי אבל מכלי אחד בין כך ובין כך מצטרפים הראב"ד ז"ל בספר בעלי הנפש בבית יוסף יו"ד דף ר"מ ע"ב. וכתוב עוד שם בבית יוסף עמוד ג' ונראה מדברי רבינו יעקב ורבינו ירוחם שהן מפרשים דנתכוון לרבות היינו שמשעה ראשונה שהתחיל להטיל בו מים היה בדעתו להטיל ג' לוגין אבל פשט לישנא דמתני' משמע לי דנתכוון לרבות היינו שכשהוא מטיל אותן מים שאובין למקוה הן על דעת לרבות מי המקוה שיהיו בו מים בשופע ולא יחסר ע"י טבילות שיטבלו בו אז מצטרפי' אפי' קורטוב בכל השנה אבל אם לא הטילן על דעת זו בהכי הוא דאמרי' משלשה כלים מצטרפי' מד' אין מצטרפי' ולזה נוטין דברי הרמב"ם ז"ל בפרק ה' מהלכות מקואות ויש לתמוה על רבינו יעקב ורבינו ירוחם שתפסו הפירוש שכתבו והניחו פירוש זה שהוא פשטא דמתני' ע"כ: