אם היו המים צפים על גביו כל שהוא. פי' ע"ג העציץ דלא חשיבי המים שבתוכו שאובי' כיון שמחוברין למקוה וישבר את העציץ אבל אם הגביה ועירה המים למקוה נעשו שאובין ואם לא היו צפים נעשו שאובין ור' יהושע סבר אפי' אין המים צפים על גביו לא חשיבי שאובין וישבר אבל לא יכפה דחשיב תפיסת ידי אדם יותר ממניח קנקנים לנגבן דהתם לא חישב עליהם לקבלה מעולם דלא העלם אלא לנגבם הרא"ש ז"ל ועיין על זה בבית יוסף י"ד סימן ר"א דף רמ"ד. תניא בתוספתא ר' יהושע אומר בין כך ובין כך ישבר ר' יוסי אומר משום ר' יהושע אף יטה ובלבד שלא יטול ויערה ע"כ כפי מה שהגיה הר"ש ז"ל ונראה מתוך פירושו ז"ל דהאי תוספתא קאי אמניח קנקנים דמתני' דלעיל שפירשה כך ישבר ולא יטה. אף יטה היינו יכפה דמתני' ומתני' רבי יוסי ואליבא דרבי יהושע ע"כ:
קריאה במקור
מלאכת שלמה על משנה מקואות · פרק 2 · משנה 8
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Mishnah, ed. Romm, Vilna 1913
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001741739
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 2ad00b981ec41abba4f51e28944c7139fd179ee172c2508d61d8d92d8c75d13f