מלאכת שלמה על משנה מקואות · פרק 2 · משנה 10

ר' יהושע אומר במים ובטיט. מ"מ בטיט ובמים:

מקום שהמשקולת יורדת. כך מ"מ:

באיזה טיט אמרו בטיט שהקנה יורד מאליו דברי ר' מאיר ר' יהודה אומר וכו'. הקשו תוס' דהתם וה"ר שמשון ז"ל דאמר ריש לקיש שם פ' קבלה כל המשלים למי מקוה משלים למי כיור לרביעית אינו משלים ופריך למעוטי מאי אילימא למעוטי טיט הנרוק ה"ד אי דפרה שוחה ושותה ממנו אפי' למקוה נמי אינו משלים והשתא אי איתא דטיט דפליגי ר' אליעזר ור' יהושע הוא טיט הנרוק כדכתבי' לקמן רפ"ז א"כ היכי שביק כל הני שיעורי דר"מ ור' יהודה ואבא אלעזר וכולהו תנאי דמקואות ונקט שיעורא דפרה שוחה ושותה ממנו דלא תנן ושמא כל הנך שיעורי דהני תנאי בהנך תלי טעמייהו דמר סבר דבהאי שותה ובהאי אינה שותה ואין שייך לומר ניחזי אנן דהא אין כל הפרות שוות והא דמשמע פ' כל הבשר דמים שנפסלו משתיית בהמה טובל בהן כל גופו לא נפסלו מחמת טיט איירי אלא ממאיס ומסריח ולא חזו לשתיית בהמה אבל אין טיט מעורב בהן ולכך כשרים לטבילה ע"כ:

באיזה טיט אמרו. פי' באיזה טיט אמרו שכשהמים צפין על גביו טובלין בו דהא תרתי לטיבותא בעי' חדא שיהא רך למר כדאית ליה ולמר כדאית ליה וכו' ולכ"ע בעינן שיהו המים צפין על גביו וכולהו הני תנאי ס"ל כר' יהושע ולפרש דבריו קאתו:

ר' אלעזר אומר היורד בפי חבייא. כך היא הגירסא בפירושי הר"ש והרא"ש והיינו פי חבית כפי פי' הר"ש אבל הרא"ש ז"ל פי' בפי חבייא כלי שפיה צר וה"ר משה פי' כעין סלון החבוי בתוך הקרקע ופי הסילון דרכו להיות צר ואם יורד דרך שם הוא טיט שמטבילין בו ע"כ וכן משמע קצת שהיא הגירסא מתוך פי' הרמב"ם ז"ל שפירש כלי צר הפה אשר היה אצלם ויקראו חבית ע"כ ואי ס"ד דגרסי' חבית אין צריך לפרש מה היא חבית. ובערוך פי' בערך חבית המנקים הבורות והביבין מוציאים המים והטיט בחבית ושמה חבית ומריקין לחוץ ופיה צר ע"כ. ופשוט הוא דר' אלעזר גרסי' בלתי יו"ד וכן ג"כ ר' אלעזר ב"ר צדוק: