גיסטרא שבמקוה. פי' גיסטרא שבר כלי והיא טמאה ושפתה חוץ למים אלא שיש בה פגימות בשפתה כמו כלי חרש שנשבר שאין מקום השברים שוה ונכנסין המים לגיסטרא דרך אותם פגימות. והטביל בה את הכלים טהרו מטומאתם כי מי המקוה מחוברין למים שבתוכה. אבל טמאים ע"ג כלי חרס פי' כי בהוציאו הכלים מן המים והן עדיין באויר הגיסטרא נטמאו המים הדבוקים בכלים מאויר הגיסטרא וטמאו את הכלים כדין משקים טמאים שמטמאין את הכלים אבל אם היו המים צפין ע"ג הגיסטרא אז לא נטמאו המים הנדבקים בכלים דתו לא מקבלי המים טומאה כיון דמחברי ממש. הוא טהור וידיו טמאות מאויר התנור דתנור טמא מטמא את הידים ואינו מטמא את האדם. ואם היו המים צפים על התנור כשיעור גובה רום ידיו אף ידיו טהורות שאפי' נגעו בשפת התנור ונטמאו הרי ג"כ נטבלו ונטהרו אבל בפחות מרום ידיו טמאות לפי שכשנגע תחתית ידו בתנור עלה צד העליון של ידיו כבר מן המים הרא"ש ז"ל וקרוב לזה הוא פי' הר"ש ז"ל גם פי' הרמב"ם ז"ל אלא שפירש שהגיסטרא זו יש לה סדק בשוליה א"ה בס' ח"נ כ' ע"ז וז"ל הוא דבר תמוה דא"כ הרי טהורה היא דאפילו במוציא משקה נטהרה (כמ"ש הרמב"ם רפי"ט מה"כ) וכ"ש בכונס משקה. עכ"ל: שהמים נכנסין בה ומעין היוצא מן התנור כגון שיוצא משולי התנור וקערירותו ע"כ. וז"ל הרמב"ם שם פ"ו מה"מ גיסטרא טמאה כו' וחוזר ומטמא אותם וכן מעין היוצא מתחת התנור הטמא וירד וטבל בתוכו הוא טהור וידיו טמאות מאויר התנור אא"כ היו המים למעלה מן התנור ברום ידיו שנמצא כשטבל ידיו למעלה מן התנור שאין כלי חרס מתטהרין במקוה כמו שבארנו ע"כ. אכן בפי' רעז"ל נשמט פי' משנתינו ומצאתי שגם בפי' כתיבת יד לרעז"ל אין פירוש על משנה זו:
קריאה במקור
מלאכת שלמה על משנה מקואות · פרק 6 · משנה 6
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על גביו רום ידיו. כך צ"ל:
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Mishnah, ed. Romm, Vilna 1913
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001741739
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 2ad00b981ec41abba4f51e28944c7139fd179ee172c2508d61d8d92d8c75d13f