יכין חולין · פרק 6 · סעיף 17

פטור מלכסות
דרוב מעשיהן מקולקלין. ומה"ט אסור לכסות. דהרואה שטורח לכסות. וודאי יחשוב ששחיטתן מותרת [ש"ך שם סקכ"ד. ועי' מ"ש לעיל סי' ח'. ואילה"ק מ"ש מכוי דבחול יכסה. ולא חיישינן שהרואה שטורח לכסות יאמר חלבו מותר. נ"ל ע"פ מה שהקשו רבעתו"ס [דפ"ו א' ד"ה מאי] אמאי דקאמר הש"ס דלר"מ באכל משחיטת קטן לוקה משום נבילה. ואמאי הרי ר"מ חייש למעוטי. ושמא שחטו יפה. ותרצו דכיון דאכ"ל סמוך רוב מעשיהן מקולקלין לחזקת אמה"ח. והו"ל מעוט ששוחטין יפה כמיעוטה דמיעוטה. דגם ר"מ לא חייש לה [כע"ז ל"ד ב']. א"כ י"ל דוקא בכוי בחול. אמרינן שיחשוב הרואה דמשום ספק טרח ומכסה [כביצה ד"ח ב']. משא"כ הכא. אי נמי יחשוב הרואה כן. אתא לידי קלקול. דזהו בעצמו הקלקול. שהרואה יחשוב שאסור רק מספק. ויביא להקל בס"ס. והרי באמת לר"מ הוא אסור בוודאי מדאיכא רובא ולקי עליה]: