אם אדומים כשרים
מתניתי' מיירי בהאברים שאדומים בטבע. כגון לב וקורקבן וכבד [וה"ה טחול בסימנה]. להכי דוקא כשנראה שם משהו ירוק. טריפה. אפילו אין הירקות מעבר לעבר. מיהו ה"ה האברים שהן ירוקים בטבע. כהמעיים ומרה. כשהאדים שם משהו טריפה אפילו אין האדמימות מעבר לעבר [ונ"ל ל"מ דמשנתינו מפורש בה דבירוקה מיירי דמלת נחמרו פירושו נתאדמו. כמו יין חמר (תהלים ע"ה) שפירושו יין אדום א"כ אין כאן חסרון כלל בלשון המשנה. עוד נראה לי לפי דעת רבותינו דמשנתינו רק באדומים בטבע מיירי. הא דנקטה מתניתין רק מאותן שהן אדומים בטבע ה"ט דאדומים בטבע אינן רק לב קורקבן וכבד וסד"א דמדמונחין תחת עצם החזה. אין שנוי מראה פוסלת בהן. כמו דלא חיישינן בריאה ש?נפלה לאור מה"ט מדטמונה תחת הצלעות [כש"ס דנ"ז א']. קמ"ל דאפ"ה דוקא בריאה דטמונה שם מג' צדדים. משא"כ לב וכו' דאין עצם החזה מגין עליהן רק מצד א']. מיהו כשנשתנו מראיתן ושלקן [היינו אפילו בישול מרובה כרתוי"ט תרומות פ"י מ"י וי"א]. וחזרו למראיתן כשר [ובשפתי דעת נ"ב סקי"ט כתב דאנן לא בקאינן בשליקא. ולא ידענא אמאי. הן אמת שכך כתב הש"ך (סי' ע"ג סק"ח). אבל זה אינו רק התם דהשליקה היא חומרא. אבל הכא דהשליקה היא קולא. דאם חזרו למראיתן גם ע"י בישול מרובה שרי. א"כ לו יהא שאין אנו בקיאין ונתבשלה רק בישול מועט. כיון שחזרה ע"י בישול מועט כ"ש שתחזור ע"י בישול מרובה]. ובכל שנפלה לאור אין אנו בקיאין בבדיקה [ש"ך סוף סי' נ"ב]. ולרט"ז ותב"ש גם אנו בקיאין [שפתי דעת שם]. וגם בבהמה יש דין נפלה לאור. רק נקט עוף. מדמצוי כך. ולרמב"ם בבהמה מותר דעורה מגין עליה [עי' רא"ש]. ואין להתיר רק בהפ"מ [ש"ך נ"ב סק"ז]. אבל אם וודאי נחמרו במ"ע. יש להחמיר גם בבהמה אפילו בהפ"מ. דהרי רפ"ח ותב"ש מחמרי גם בבהמה לבדוק אם נחמרו. אמנם בנמצא שנוי מראה באברי עוף ואינו ידוע שנפל לאור. לרי"ף אסור. לפיכך לדידן דוקא בהפ"מ כשר. [ש"ך ורפ"ח נ"ב]. ולכאורה נ"ל ראיה להתיר מדקאמר ר"נ [דנ"ו ב'] אדומין שלא הוריקו ושלקן והוריקו טריפה. ואי נימא דגם בשלא נפלה לאור חיישינן. הול"ל בקיצור אדומין ששלקן והוריקו טריפה. אע"כ דדוקא בשנפלו לאור חיישינן. וקאמר שפיר אדומין שלא הוריקו ע"י נפילתן לאש. מיהו י"ל דלעולם בשלא נפלה לאור מיירי. וה"ק לא מבעיא בשלא ראה אותן קודם שבשלן. ודאי חיישינן שמא מקמי בישול ירוקין היו אלא אפילו כשראה אותן קודם בישול שלא הוריקו. דוודאי הוריקו מחמת בישול. אפ"ה אסור]:
מתניתי' מיירי בהאברים שאדומים בטבע. כגון לב וקורקבן וכבד [וה"ה טחול בסימנה]. להכי דוקא כשנראה שם משהו ירוק. טריפה. אפילו אין הירקות מעבר לעבר. מיהו ה"ה האברים שהן ירוקים בטבע. כהמעיים ומרה. כשהאדים שם משהו טריפה אפילו אין האדמימות מעבר לעבר [ונ"ל ל"מ דמשנתינו מפורש בה דבירוקה מיירי דמלת נחמרו פירושו נתאדמו. כמו יין חמר (תהלים ע"ה) שפירושו יין אדום א"כ אין כאן חסרון כלל בלשון המשנה. עוד נראה לי לפי דעת רבותינו דמשנתינו רק באדומים בטבע מיירי. הא דנקטה מתניתין רק מאותן שהן אדומים בטבע ה"ט דאדומים בטבע אינן רק לב קורקבן וכבד וסד"א דמדמונחין תחת עצם החזה. אין שנוי מראה פוסלת בהן. כמו דלא חיישינן בריאה ש?נפלה לאור מה"ט מדטמונה תחת הצלעות [כש"ס דנ"ז א']. קמ"ל דאפ"ה דוקא בריאה דטמונה שם מג' צדדים. משא"כ לב וכו' דאין עצם החזה מגין עליהן רק מצד א']. מיהו כשנשתנו מראיתן ושלקן [היינו אפילו בישול מרובה כרתוי"ט תרומות פ"י מ"י וי"א]. וחזרו למראיתן כשר [ובשפתי דעת נ"ב סקי"ט כתב דאנן לא בקאינן בשליקא. ולא ידענא אמאי. הן אמת שכך כתב הש"ך (סי' ע"ג סק"ח). אבל זה אינו רק התם דהשליקה היא חומרא. אבל הכא דהשליקה היא קולא. דאם חזרו למראיתן גם ע"י בישול מרובה שרי. א"כ לו יהא שאין אנו בקיאין ונתבשלה רק בישול מועט. כיון שחזרה ע"י בישול מועט כ"ש שתחזור ע"י בישול מרובה]. ובכל שנפלה לאור אין אנו בקיאין בבדיקה [ש"ך סוף סי' נ"ב]. ולרט"ז ותב"ש גם אנו בקיאין [שפתי דעת שם]. וגם בבהמה יש דין נפלה לאור. רק נקט עוף. מדמצוי כך. ולרמב"ם בבהמה מותר דעורה מגין עליה [עי' רא"ש]. ואין להתיר רק בהפ"מ [ש"ך נ"ב סק"ז]. אבל אם וודאי נחמרו במ"ע. יש להחמיר גם בבהמה אפילו בהפ"מ. דהרי רפ"ח ותב"ש מחמרי גם בבהמה לבדוק אם נחמרו. אמנם בנמצא שנוי מראה באברי עוף ואינו ידוע שנפל לאור. לרי"ף אסור. לפיכך לדידן דוקא בהפ"מ כשר. [ש"ך ורפ"ח נ"ב]. ולכאורה נ"ל ראיה להתיר מדקאמר ר"נ [דנ"ו ב'] אדומין שלא הוריקו ושלקן והוריקו טריפה. ואי נימא דגם בשלא נפלה לאור חיישינן. הול"ל בקיצור אדומין ששלקן והוריקו טריפה. אע"כ דדוקא בשנפלו לאור חיישינן. וקאמר שפיר אדומין שלא הוריקו ע"י נפילתן לאש. מיהו י"ל דלעולם בשלא נפלה לאור מיירי. וה"ק לא מבעיא בשלא ראה אותן קודם שבשלן. ודאי חיישינן שמא מקמי בישול ירוקין היו אלא אפילו כשראה אותן קודם בישול שלא הוריקו. דוודאי הוריקו מחמת בישול. אפ"ה אסור]: