אין מכסין בו
וחרס כתוש דברישא. אע"ג דאינו מצמיח. אפ"ה רשאי לכסות בו. הואיל ומעיקרא קודם שנשרף בכבשן היה מגדל צמחין. וכ"כ מכסין נמי באפר. אפילו מבגדים שרופים. או מזהב טחון. מדנקראו בתנ"ך עפר [ועי' תוס' ביצה ד"ח ע"א ד"ה הכי]. אבל בשאר מתכות טחון. או בקמח או במורסן אסור לכסות. וכ"כ לא יכסה בעפר לח. דהא דקאמר קרא וכסהו בעפר. רק דק משמע [סוף סימן כ"ח]:
וחרס כתוש דברישא. אע"ג דאינו מצמיח. אפ"ה רשאי לכסות בו. הואיל ומעיקרא קודם שנשרף בכבשן היה מגדל צמחין. וכ"כ מכסין נמי באפר. אפילו מבגדים שרופים. או מזהב טחון. מדנקראו בתנ"ך עפר [ועי' תוס' ביצה ד"ח ע"א ד"ה הכי]. אבל בשאר מתכות טחון. או בקמח או במורסן אסור לכסות. וכ"כ לא יכסה בעפר לח. דהא דקאמר קרא וכסהו בעפר. רק דק משמע [סוף סימן כ"ח]: