מלאכת שלמה על משנה עירובין · פרק 7 · משנה 7

נתמעט האוכל. ביד בפ"ה דהלכות עירובין סי' ו' ובטור א"ח סי' שס"ח. ובגמ' במאי עסקינין דקתני בנתמעט אין צריך להודיע אילימא במין אחד מאי איריא נתמעט אפי' כָלֵה נמי אלא בשני מינין אפי' נתמעט נמי לא דתניא כלה האוכל ממין אחד אין צריך להודיע משני מינין צריך להודיע איבעית אימא ממין אחד ומאי נתמעט נתמטמט דהיינו כלה לגמרי ואיבעית אימא משני מינין ודוקא נקט נתמעט וברייתא כלה דוקא נקט אבל נתמעט אפי' משני מינין אין צריך להודיע:

נתוספו עליהם וכו'. תרתי קתני מוסיף ומזכה אם משלו מערב וצריך להודיע אם משלהן מערב רש"י ז"ל. אבל שם ביד משמע דמפרש דחדא קתני מוסיף ומזכה משלו וצריך להודיע אע"פ שהעירוב שלו משום דדילמא לא ניחא להו בהאי פתח: וכתב ה"ר יהונתן ז"ל ובנתוספו דיורין אם משלו מוסיף על ככרות העירוב ומשים בכלי אחד אין צריך להודיע לדיורין הנוספים ואם משלהן צריך להודיעם אם יתרצו בעירוב ע"כ: ובגמ' אמר רב חסדא זאת אמרת חלוקין עליו חביריו על ר' יהודה דתנן בסוף פירקין א"ר יהודה בד"א בעירובי תחומין אבל בעירובי חצרות מערבין לדעתו ושלא לדעתו לא תימא האי בד"א לפרושי אתי. ופרכינן פשיטא דשמעי' מינה דחלוקין דהא בעירובי חצרות נקיט ואתי וקתני וצריך להודיע. ומשני מהו דתימא לעולם ר' יהודה בההוא מפרש הוא ומתני' דהכא בחצר שבין שתי מבואות דלא ידעינן בהי ניחא ליה אבל בחצר של מבוי אחד אימא לא קמ"ל רב חסדא דבמבוי אחד עסיקי' וכן צ"ל לר' יוחנן דסבר דכל מקום ששנה ר' יהודה אימתי לפרש בא ובד"א בא לחלוק אבל לר' יהושע בן לוי דאמר כל מקום ששנה ר' יהודה במשנתנו אימתי ובמה איננו אלא לפרש דברי חכמים מוקמינן מתני' לדידיה בחצר שבין שתי מבואות דאפשר דאינו זכות לו אלא חובה ורבינו עובדיה ז"ל פירש אליבא דהלכתא דהכי פסיק שמואל כר' יהודה והלכה מכלל דפליגי: