מלאכת שלמה על משנה עירובין · פרק 8 · משנה 3

אנשי חצר ואנשי מרפסת וכו' במשנת החכם ה"ר יהוסף אשכנזי ז"ל נמחקו מלות ואנשי מרפסת ואיני יודע למה רק כתב שכן מצא: וכתב ה"ר יהונתן ז"ל ה"ג אנשי חצר ואנשי מרפסת ששכחו כולן ולא עירבו אלו עם אלו וכו' אבל עירבו אלו לעצמן. פי' מרפסת תקרה היוצאה על האכסדרא והיא ארוכה הרבה לפי העליות ויש עליה עליה אחרת שיוצאת לחוץ כלפי החצר כשיעור המרפסת התחתון וכו' ע"ש כי האריך הרבה הוא ז"ל. ואיתא בפ' כל גגות (עירובין דף צ"א) ברייתא: ופי' בערוך וזהו כל לשונו מרפסת כגון אויר מסובב ובו פתח פתוח ובאותו האויר המסובב קירות יש בתוכו בתים פתותים בו ומעלות עולות בעליות אין אומרים ינתן לכל בית ד' אמות. בחצר אלא נותנין לפתח המרפסת ד' אמות בלבד ע"כ. ולשון הרמב"ם ז"ל ונקרא מרפסת לפי שהוא מקום דריסה לאותן העולין לעליות ע"כ. עשאו הרב ז"ל מלשון רפיסה כמו ושארה ברגלה רפסה ופשיטא דהעליות שבמרפסת גבוהות יותר מעשרה טפחים כמו שכתוב בתוס' יו"ט. וביד פ"ד דה"ע סי' ט"ו ט"ז י"ח ובטור א"ח סי' שע"ח:

בד"א בסמוכה. שהחוליא סמוכה למרפסת רש"י ז"ל וארישא נמי קאי כמו שמפורש שם בהרמב"ם ובטור ז"ל:

אבל במופלגת בשבא הבי"ת:

ואיזהו סמוכה כל שאינה רחוקה ד' טפחים. כתב ה"ר יהונתן ז"ל יש שגורסי' עשרה טפחים ועיין בסוגיא דמתני' בגמ' שפירש רש"י ז"ל בשני מקומות שלא שיערו חכמים עשרה לשבת אלא בגובה ולא שיערו ד' אלא במשך ע"כ. וכן פי' ג"כ בדף פ"ח בסוגיא דוכן בתי גזוזטראות ודלא כפי' הרמב"ם ז"ל שם שהביאו ג"כ רבינו עובדיה ז"ל: