מערבין בדמאי וכו'. ובגמ' דמאי הא לא חזי ליה מגו דאי בטי מפקיר לנכסיה וכו' וכתבו תוס' ז"ל נראה דלסומכוס דוקא פריך דלרבנן אע"ג דלא חזי ליה הא חזי לעניים וא"ת ולסומכוס הא חזי ליה דמצי לאפרושי מיניה וביה אפי' לרבנן דרבי דספק חשיכה מעשרין הדמאי וי"ל דמשמע ליה מתני' אפי' ליכא אלא שתי סעודות מצומצמות דמסתמא מתני' מיירי בכל ענין ואי אפריש מיניה תרומה כל דהו בצר ליה שיעור עירוב ע"כ ובירושלמי ר' יעקב דרומיא בעי מתני' דלא כב"ש דתנינן פ' לולב הגזול ושל דמאי ב"ש פוסלין וב"ה מכשירין ושל מעשר שני בירושלים לא יטול ואם נטל כשר:
קריאה במקור
מלאכת שלמה על משנה עירובין · פרק 3 · משנה 2
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
והכהנים בחלה ובתרומה. כך צ"ל. מצאתי שכתב ה"ר יהוסף ז"ל במקום זה לא נצרך להזכיר תרומה שהרי אמר לעיל דאפי' לישראל מערבין בתרומה אבל בפסחים פ' שני גרסי' והכהנים בחלה ובתרומה משום דשם איצטריך לאשמועי' אך בס"א גרסי' גם כאן ובתרומה עב"ל ז"ל:
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Mishnah, ed. Romm, Vilna 1913
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001741739
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 1da3efe5939ecb12e741525eae49b31a937e6891070fb490a497580de5437700