מלאכת שלמה על משנה עירובין · פרק 4 · משנה 10

מי שיצא לילך לעיר שמערבין בה. ביד פ"ז דהלכות עירובין סי' ח' ובטור א"ח סי' ת"י: ופי' רש"י ז"ל מי שיצא כל דהו ובגמ' תניא נמי הכי דכשיש לו שני בתים וביניהו שני תחומי שבת כיון שהחזיק בדרך קנה עירוב דברי ר' יהודה יתר על כן אמר ר' יוסי ב"ר יהודה אפי' מצאו חברו ואמר לו לין פה עת חמה היא עת צינה היא למחר משכים והולך. ומפרש ר' יוסף בגמ' דלר' יהודה בעינן תרתי שיחזיק בדרך וגם שיאמר שביתתי במקום פלוני ור' יוסי ב"ר יהודה ס"ל אינו צריך אלא להחזיק אבל לומר אינו צריך כיון שגמר בלבו לשבות במקום פלוני והחזיק בדרך קנה שביתה באותו מקום והלכתא כר' יוסי ב"ר יהודה וכפי מה שפירש דעתו רב יוסף ועיין בגמ' בפי' רש"י ז"ל שיש לו שיטות אחרות וזו הדרך בחרתיה מן הרב אלפס ז"ל וכן היא שם בהרמב"ם ז"ל וכבר נתבארה מתני' באר היטב במה שקדם. ורש"י ז"ל פי' לשון אחר איפכא ממה שפירש לעיל בסוף הסוגיא ואלו הן סוף דבריו ז"ל ונראין הדברים דר"מ אכל מי שהוא עשיר פליג ובאומר שביתתי במקום פלוני מדקתני כל שיש בידו לערב וכו' דר"מ ס"ל אפי' בודאי שאינו עירוב ה"ז חמר גמל דאי ס"ד ר"מ עני משוי ליה להאי וטעמא משום דמספקא לן היכא ניחא ליה הוא הואיל ולא אמר א"כ מאי כל הא לא משכחת לה הך ספיקא אלא בהך לחודיה שיצא וחזר למקומו והר"ז חמר גמל מיבעי ליה:

ר"מ אומר כל שהוא יכול לערב בו ה"ז חמר גמל. גמ' הא תנינא חדא זימנא לעיל פ' בכל מערבין ספק ר' מאיר ור' יהודה אומרים ה"ז חמר גמל ופירש רש"י ז"ל אלמא כל ספיקא חמר וגמל הוא ומתני' נמי ספיקא הוא וללישנא בתרא הכי קא קשיא ליה תנינא חדא זימנא לר"מ דהיכא דעירב במקום שאינן עירוב הוי חמר גמל ע"כ ומשני אמר רב ששת לא תימא טעמא דר"מ התם הוא דספק עירב וקנה שם שביתה וספק לא עירב וקנה בביתו הוא דהוי חמר גמל אבל היכא דודאי לא עירב כגון חוזר זה שהיה לו לומר שביתתי במקום פלוני לא הוי חמר גמל דאין כאן ספק אלא לגמרי נתכוין אביתו ולא הוי עירוב ויהא כאנשי עירו אלא אפי' ודאי לא עירב שלא אמר שביתתי לשם נמי מחזקינן ליה בספק משום גלוי דעתא דהא הכא ודאי לא עירב וקא הוי חמר גמל: