ברטנורא על משנה זבחים · פרק 5 · משנה 5

זבחי שלמי צבור. כבשי עצרת:

אשם גזילות. האמור בשבועת הפקדון:

אשם מעילות. הנהנה מן ההקדש:

אשם שפחה חרופה. הבא על שפחה שחציה שפחה וחציה בת חורין המיועדת לעבד עברי שמותר בשפחה ובבת חורין:

אשם נזיר. שנטמא במת. דכתיב ביה (במדבר ו׳:י״ב) והזיר לה׳ את ימי נזרו [וגו׳]:

אשם תלוי. ספק שגג בדבר שחייבין על זדונו כרת, ספק לא שגג. והוא כתיב בויקרא אצל אשם מעילות:

אשם ודאי. לא גרסינן. שכל אלו אשם ודאי הן, חוץ מאשם תלוי:

שתי מתנות שהן ארבע. דבאשם נמי כתיב זריקה וכתיב סביב:

ונאכלין לפנים מן הקלעים. דכתיב באשם (במדבר י״ח:י׳) בקודש הקדשים תאכלנו. וזבחי שלמי צבור סמך אותן הכתוב לחטאת דכתיב (ויקרא כ״ג:י״ט) ועשיתם שעיר עזים אחד לחטאת ושני כבשים בני שנה לזבח שלמים, לומר לך שדינן כחטאת שאין נאכלין אלא לפנים מן הקלעים ולזכרי כהונה. אבל אין טעונים ארבע מתנות כחטאת, שאין לך בכל הקרבנות מי שטעון ארבע מתנות אלא חטאת בלבד: