עיקר תוספות יום טוב על משנה מדות · פרק 4 · משנה 6

וההיכל בו'. אע"פ ששם ההיכל הונח על מה שלפני בית קדשי הקדשים, ונקרא בכתוב קודש, או אהל מועד במשכן, בית קדשי הקדשים, ונקרא בכתוב קודש, או אהל מועד במשכן, אבל חז"ל על צד ההשאלה רגילים לקרות לכל הבנין גם יחד בשם הפרט, היכל:

לשון הר"מ, אוטם הוא בנין אטום שבונין בגוף הקרקע ועליו מעמידים הכתלים. ומן התימה הוא היאך סליק בחושבנא מאי דהוה בארעא שאינו נראה. והרר"ש כתב האוטם ו' אמות, המפתן גבוה מהארץ ו' אמות בבנין אטום חומה סתומה, וצריך לומר מעלות היו בהאולם שמהם עולים על המפתן, ומורדות בהיכל לירד בהן מהמפתן. וגם על זה קשה מפרק ב' משנה ד' שקרקע ההיבל גבוה ב"ב אמה יותר מקרקע רגלי [הר] הבית. ע"ש. אא"כ נאמר שראיית האוטם יחשב לראיית חלל ההיכל עצמו. וזה דוחק כו'. לכן נראה לי שהאוטם הזה הוא ג"כ אל האולם, והן הנה הי"ב מעלות שמעזרת ישראל אל האולם, רום מעלה חצי אמה, נמצא כל הגובה ו', והוא האוטם כו' ולא היה להיכל אוטם זולתו. וא"ת מה בנין שייך בו, שהרי גבהו של ההר עצמו הוא זה. לא קשיא, שהיה צריך עב"פ לבנין כמו חומה סביב ההר לבל ימוט ושלא יפלו העפרורים כדרך הר ותל גבוה ושוה בלתי משופע. ואפשר שכן הוא דעת הר"מ שדייק. בחיבורו וכתב כמו יסוד. ועתוי"ט:

וצ"ל שהציורים היו מבחוץ הכותל. וזה דוחק כו'. אבל הר"מ כתב, דלף שם נפילת המים מן הגגים. והיה נהוג אצלם בבנינים לעשות לבית ב' גגים, קירוי למעלה מחבירו, ונותנים בין שניהם מעט הרחקה וקורין אותו החלל בית הדליפה על שם הדלף, כדי שאם יטיף הקירוי העליון יעמדו המים באותו החלל: