הנופח בעדשים לבודקן. עתוי"ט בשם הרמב"ם. ולע"ד נל"פ שנופח להשיב ברוח פיו הפסולת שבהן ורואה אח"כ כמה נפחתו מכמותן בהסתלק הפסולת מהן. ונראה שכן פי' ג"כ הר"ש והרע"ב מדנתנו טעם לר"ש מפני שלא נתכוון לכך:
קריאה במקור
רש״ש על משנה מכשירין · פרק 1 · משנה 6
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
בהרע"ב וחכ"א בכ"י כיון שנתכוון לנפח ודרך הרוק לצאת כו'. ק"ל מי עדיף זה מטומן פירותיו במים דסיפא דודאי ידוע שיתלחלחו ואפ"ה אינן בכ"י. ועי' תוי"ט לקמן פ"ה מ"ה בד"ה לידע. ונ"ל דהרע"ב במחכ"ת ל"ד בהעתיקו פי' הר"ש בטעמא דר"ש ומדבריו משמע דל"ג פלוגתא דחכמים ע"ש. וכן ליתא בגירסת המשניות שבגמרא:
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Vilna Edition
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001300957/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 0e03cbdbc6ec7244625dca4290b0a9c2fdbe991fd50973badc37d41d7ee626a0