הישן תחת המטה בסוכה. לא יצא ידי חובתו. אמר רבי יהודה נוהגין היינו שהיינו ישנים תחת המטה בפני הזקנים. ולא אמרו לנו דבר. אמר רבי שמעון מעשה בטבי עבדו של רבן גמליאל. שהיה ישן תחת המטה. ואמר להן רבן גמליאל לזקנים. ראיתם טבי עבדי שהוא תלמיד חכם. ויודע שעבדים פטורין מן הסוכה. לפיכך ישן הוא תחת המטה. ולפי דרכינו למדנו שהישן תחת המטה. לא יצא ידי חובתו:
קריאה במקור
משנה סוכה · פרק 2
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
הסומך סוכתו בכרעי המטה. כשרה. רבי יהודה אומר אם אינה יכולה לעמוד בפני עצמה פסולה. סוכה המדובללת. ושצלתה מרובה מחמתה. כשירה. המעובה כמין בית. אף על פי שאין הכוכבים נראים מתוכה. כשרה:
העושה סוכתו בראש העגלה. או בראש הספינה כשרה. ועולין לה ביום טוב. בראש האילן. או על גבי גמל. כשירה. ואין עולין לה ביום טוב. שתים באילן. ואחת בידי אדם. או שתים בידי אדם. ואחת באילן. כשרה. ואין עולין לה ביום טוב. שלש בידי אדם. ואחת באילן. כשרה. ועולין לה ביום טוב. זה הכלל. כל שניטל האילן. ויכולה לעמוד בפני עצמה. כשרה. ועולין לה ביום טוב:
העושה סוכתו בין האילנות. והאילנות דפנות לה כשרה. שלוחי מצוה. פטורין מן הסוכה. חולין ומשמשיהן. פטורין מן הסוכה. אוכלין ושותין עראי חוץ לסוכה:
מעשה והביאו לו לרבן יוחנן בן זכאי. לטעום את התבשיל. ולרבן גמליאל שני כותבות. ודלי של מים. ואמרו העלום לסוכה. וכשנתנו לו לרבי צדוק. אוכל פחות מכביצה. נטלו במפה. ואכלו חוץ לסוכה. ולא בירך אחריו:
ר' אליעזר אומר ארבע עשרה סעודות. חייב אדם לאכול בסוכה. אחת ביום. ואחת בלילה. וחכמים אומרים אין לדבר קצבה. חוץ מלילי יום טוב ראשון של חג בלבד. ועוד אמר רבי אליעזר מי שלא אכל לילי יום טוב הראשון. ישלים בלילי יום טוב האחרון. וחכמים אומרים אין לדבר תשלומין. על זה נאמר (קהלת א, טו) מעוות לא יוכל לתקון וחסרון לא יוכל להמנות:
מי שהיה ראשו ורובו בסוכה. ושולחנו בתוך הבית. בית שמאי פוסלין. ובית הלל מכשירין. אמרו להן בית הלל לבית שמאי. לא כך היה מעשה. שהלכו זקני בית שמאי וזקני בית הלל לבקר את ר' יוחנן בן החורני. ומצאוהו שהיה יושב ראשו ורובו בסוכה. ושולחנו בתוך הבית. ולא אמרו לו דבר. אמרו להן בית שמאי משם ראיה. אף הם אמרו לו. אם כן היית נוהג. לא קיימת מצות סוכה מימיך:
נשים. ועבדים. וקטנים. פטורים מן הסוכה. קטן שאינו צריך לאמו חייב בסוכה. מעשה וילדה כלתו של שמאי הזקן. ופיחת את המעזיבה. וסיכך על גבי המטה בשביל קטן:
כל שבעת הימים אדם עושה סוכתו קבע. וביתו עראי. ירדו גשמים. מאימתי מותר לפנות. משתסרח המקפה. משלו משל. למה הדבר דומה. לעבד שבא למזוג כוס לרבו. ושפך לו קיתון על פניו:
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Mishnah, ed. Romm, Vilna 1913
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001741739
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 60c54a14c54359c21040031540f219b95e875b67710eebe1c0f032f3dc5ab304