המרכוף. לשון הערוך (אות המ"ם) אמרו שמצאו בתלמוד כלים בארץ רווחה, ומצאו בו פי' זה הדיבור, סוסיא דבר גניתא, עכ"ל. ונראה לפי פי' הר"ב, דגניתא הוא כמו גנותא, כי הויו והיוד מאותיות יהו המתחלפות, ולפי שהלצנים הם אותם שמגנים ונותנים דופי לכל אדם נקרא הלצנות גנותא, ועוד שהוא מגונה. ומרכוף יהיה פירושו בשני תיבות דומה למרקוליס (עי' סנהדרין פ"ז מ"ו וברע"ב שם) חילוף כוף, ר"ל להיות כפוף לפני ה'. עוד שם (בערוך) ויש מפרשים, שזה מרכוף הוא כלי מארז שעושין לזמר, ויש ששונין המרכוב טהור, ומפרש העץ שבכינור שכורכין עליו החוט ומרכיבין אותו עליו, עכ"ל:
קריאה במקור
הון עשיר על משנה כלים · פרק 15 · משנה 6
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Hon Ashir, Amsterdam, 1731
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH002072341/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 08c9e25fc639522db5842406a3e3c0eebbf84da878ee87fe4fc95fd6dd97fe86