הון עשיר על משנה כלים · פרק 14 · משנה 8

מפתח של ארכובה. נראה בעיני דזו צורתה המסומנים באות א' עומדים זה על זה כירך עם השוק, והמסומן באות ב' הם שיני המפתח שעומדים מבחוץ על קו א' כאצבעות הרגל בשוק, וצ"ל שהמפתחות העשויות כך הם עשויים בענין שיכולים להשתמש בהם בפותחת לפתוח ולסגור בין מבפנים בין מבחוץ, וכשיש לה השני קוים יכולים להשתמש בה אף מבחוץ אבל לא כשחסר מהם קו אחד, וכך הם רוב המפתחות שראיתי פה צפת תוב"ב, ומשום הכי כי נשבר מתוך ארכבותו טהור לרבנן, להיות דעיקר תשמישו שהוא לסגור הפתח מבחוץ בצאתו מן הבית בטל ממנו, אע"ג דעדיין יכול להשתמש בה מבפנים להסגר עצמו בה בהיותו בתוך הבית, מ"מ לא חשיב זה עיקר תשמישו דלא נעשית מעיקרו לכך כי יכול לסמוך את הדלת בהיותו הוא בפנים בעץ או בבקעת, משא"כ בצאתו חוצה שאם אינו סוגר במפתח אין לו במה לסמוך שלא תהיה ביתו הפקר. ור"י ס"ל דהואיל ועדיין ראוי קצת לתשמיש והוא להיות פותח בו בפנים אעפ"י שאין זה עיקר תשמישו, עדיין שם כלי עליו ולכן עדיין הוא בטומאתו, אבל של גם שצורתו ממש כגימל כזה שהוא צורת ג' הפוכה, שהמסומן באות א' הם שני קוי המפתח, והמסומן באות ב' הם שיני המפתח, וצ"ל שהמפתחות העשויות כך אינם ראוים להשתמש בהם בפנים כלל אפילו כי נשברו אין להם אלא קו אחד, ומשום הכי כי נשבר בתוך גומו טהור לכ"ע, שאינו ראוי לשום תשמיש עוד: