1יְסוֹד שׁוֹרֵק מְלֹא פוּם לוֹ פְרִי דַעַת.
וְיוֹסֵף טַהֲרוֹת עַל אוֹת בְּרִית קֹדֶֹש.
בְּכֵן אָז יַהֲפוֹךְ אֵל חַי לְתוֹלַעַת.
בְּלָבָן עָז כְּזִיו שַׁדַּי בְּכָל חֹדֶשׁ:
2פירוש
יסוד שורק. אלו ישראל דכתיב (ירמיה ב, כא) ואנכי נטעתיך שורק. והוא יסוד עולם, כי לא נברא אלא בשביל ישראל (עי' ויק"ר פל"ו ד): מלא פום לו פרי דעת. פיו מלא פרי דעת, וזהו סדר טהרות, כמשאז"ל (שבת לא.) ודעת זה סדר טהרות: ויוסף טהרות על אות ברית קדש. בהיותו פיו מלא פרי דעת טומאה וטהרה, ידע לשמור ולהזהר מלטמא בריתו באשה זרה או נדה שנשנו דיניה בסדר זה, כמו שנשמר יוסף הצדיק: בכן אז יהפוך אל חי לתולעת. בלבן עז כזיו שדי בכל חדש. פירוש, בזכות זה יהפוך ה' העונות אשר הם אדומים כתולעת שני, ללבן עז כזיו שדי. והוא זיו השמש המאיר לעולם, ועינו לבן מאד, עז כשלג כדכתיב (ישעיה א, יח) אם יהיו חטאכם כשנים כשלג ילבינו. וזה יעשה בכל חדש, כי הבא ליטהר מסייעין אותו (יומא לח:) ואינם מניחים אותו להשתקע בטומאת יצר הרע:
3אלה הם ביאור המילות. ולנסתר הם כשמלות.
4טהרות יש בו י"ב מסכתות, ועם הכולל י"ג, כנגד יסוד דנוקבא דזעיר ששם הוא סדר זה, ובו שם שדי, שאם תמלאנו יהיו בו ט' אותיות ועם ד' אותיות דיסוד הם י"ג, והנני מחבר יסוד לשדי דאף הוא בעי סמיכה כי הוא מהוד ולמטה, וצדיק יסוד עולם ושדי אמר לעולמו די והוא יאמר לצרותינו די:
5כלים יש בו ל' פרקים, כי כלי המוכן לקבל טומאת היצה"ר הוא עד שלשים שנה, שעד אותו זמן כח האדם גוברת, ועיקר כחו הוא בשלשים שנה כדתנן (אבות פ"ה מכ"א) בן שלשים לכח, אבל משם ואילך כחו תושש והולך ואינו מקבל טומאת היצה"ר עוד כל כך בקל. וע"ד הנסתר י"ל כי הכלים שנשברו וקבלו טומאה החזירו רוחם ללמד, דהיא בינה, מגדל הפורח באויר:
6כלים מבואר בבמדבר רבא פ' י"ג במאמר שהעתקתי בהקדמתי, שהוא ראש סדר טהרות:
7ושכבת זרע. אינו מטמא אלא כשהוא לח (נדה פ"ז מ"א), ובכעדשה כשרץ (נדה מג:), ויליף ממנו (עי' תי"ט כאן), משום הכי סמכו אליו:
8וטמא מת. סמך לשכבת זרע לרמוז משאז"ל (נדה יג.) על פסוק (ישעיה נז, ה) שוחטי הילדים בנחלים. דהמוציא ש"ז לבטלה כאילו שופך דמים, ונמצא שהוא טמא מת:
9והמצורע. סמך לטמא מת, לרמוז דכל עוד שלא נגמרה טהרתו הרי הוא כטמא מת, דמצורע חשוב כמת (נדרים סד:):