בתוי"ט ד"ה עד חצות. אלא הטעם כדאיתא בירושלמי כו'. נ"ב באו"ח כתב דכוונת רש"י אינו אלא על המנהג של איסור דקודם חצות. אבל על האיסור גמור דאחר חצות י"ל דמודה רש"י כטעם הירושלמי כו' ע"כ וכ"כ הצל"ח. וכבר קדמם בזה בס' בית דוד עי"ש:
קריאה במקור
רש״ש על משנה פסחים · פרק 4 · משנה 1
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
שם בסה"ד ועי' מ"ש במשנה ג' פ"ה דחולין. נ"ב שהעיר שם ממ"ש שם התוס' והרע"ב דבערב סוכות כ"ע טרידי בסוכה ולולב כו' ע"ש. והפר"ח או"ח ריש סי' תס"ח העיר משמיה דנפשיה על דברי התוי"ט כאן מהא דמ"ש בתוס' שם בחולין כי לא עיין בתוי"ט שם:
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Vilna Edition
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001300957/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 213b79d4e3a06aacf12b07431d0ebd76ac16dbff9653e87332667c1e4ec2f425