הון עשיר על משנה בבא קמא · פרק 6 · משנה 6

גמל. הא דלא קתני בהמה סתם אלא הזכיר גמל, י"ל משום דמשאוי גדול שיכנס בחנות בעברו בר"ה, דרכו להיות מובא על הגמל:

בנר חנוכה. בנר של חנוכה לא קתני, אלא בנר חנוכה, ש"מ דהכי גרסינן בש"ס (שבת כג. עיי"ש) בברכת נר חנוכה, לאפוקי ממאן דגרסי ואמרי נר של חנוכה בברכתה דמשמע דהנר באה מחנוכה אבל הנר עצמו אינה חנוכה שלמה, וכדדייקי בש"ס דשבת דף כ"ט ע"ב על פתילת הבגד דמדלא תני פתילה של בגד, ש"מ דאין פתילה זו חלק מבגד גדול אלא הבגד עצמו שהוכפל ועשאוהו פתילה ועדיין בגד הוא. וה"נ הנר אינה חלק מחנוכה גדולה בפרט בליל ראשון אלא הנר היא החנוכה כלה ממש, ואפילו בכל הלילות כל הנרות כאחד הוו מצות חנוכה, ואכולהו מכוין בתיבת נר דקאמר בברכתו, נמצא דלעולם לא הוי האי נר דמזכיר בברכתו חלק חנוכה אלא הוא הוא כל החנוכה, ולפיכך אינו ראוי לומר נר של חנוכה. ולא דמי לברכת נר של י"ט ושל יה"כ ושל שבת, דהתם אין כל מצות הימים ההם תלויים בנר לבד, עד שנאמר שהנר הוא כל מצות היום ההוא, אלא חלק קטן מחלקי המצות הנוהגות בימים ההם, לכך אתי שפיר למימר נר של שבת וכדומה דומיא דפתילה של בגד, אבל בחנוכה אין בה מצות אחרות כי אם הדלקת הנר לבד נמצא שהנר בחנוכה היא החנוכה ממש. לכך שייך לומר נר חנוכה כמו פתילת הבגד, ודוק כי הוא דקדוק אמיתי. ועיין בספרי משנת חסידים מפתח הכוונות סדר מועד מסכת חשון וכסליו פרק ד' פיסקא ג':

חנוכה. הא דלא קראוה נח"ו כ"ה, דנחו בכ"ה בכסליו, וחנו הוא מלשון חנה. י"ל דרמזו לנו ח"ן וכ"ה, כי ע"י שנשאה יהודית חן בעיני השר צבא, וכ"ה דהיא השכינה הנקראת כה שהיתה עמה, נעשה הנס: