מה בור. האמור בתורה, שיש בו כדי להמית. דכתיב ביה (שמות כא, לד) והמת יהיה לו, הוא של עשרה טפחים (דף ג.), והם שהם בעלי לשון הקדש הכי קים להו דלא מקרי בור בפחות מעשרה טפחים, וסימניך בו"ר דהוא במספר קטן עשרה. ואל תתמה ממה שאנו מונים אותו במספר קטן, דלא היה ראוי לעשות כן כמו שמבואר בספרי משנת חסידים סדר מועד מסכת תלמוד תורה פ' ד' פיסקא ה', כי זה דין נזק הוא וראוי הוא לכך כמו שראוי לאבלות וכדאיתא בספרי הנ"ל מסכת גמלות חסדים פ"ג פיסקא ח' אשתכח דמאי דשייך לאבלות וכדאיתא בספרי הנ"ל מסכת גמלות חסדים פ"ג פיסקא ח', אשתכח דמאי דשייך לאבלות שייך לבור הגורם לאבלות, במה שממית בהיות עמקו כמספרו הקטן שהוא עשרה, ומה בור שיעורו כך אף כל שיש בו כדי להמית דהיינו שיח וכיוצא בה, חייב עליה כשיהיה בה עשרה אע"ג דאפשר לומר דלהמית יותר מכאן בעינן, מהטעם שהצריכם התי"ט משמא דש"ס (דף נ:):
קריאה במקור
הון עשיר על משנה בבא קמא · פרק 5 · משנה 5
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Hon Ashir, Amsterdam, 1731
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH002072341/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 39211ddca1887fb9d8a1e3804abfe77afb06a22ffebf7e05d402f8a3be3655a6