מפרש בתרומות בגמ' דבני מערבא פ' י"א מהו טהור טהור מלהכשיר הא לטמא אפי' כל שהוא טמא נראה לי הא דאמר לטמא אפי' כל שהוא טמא הכי קאמר הא לאסור אפילו כל שהוא אסור ואוסר כעין שאמרו בדג טמא שהציר שלו אוסר רביעית בסאתים ומשנה הראשונה היו אומרים שאין צירן אסור כלל דזיעה הוא וזיעת חגבים לית בהו מששא ופרשא בעלמא הוא ובא הוא והעיד שאין בו קולא אלא לענין הוכשרה משום דלא חשיב אבל לאיסורו אוסר בכל שהוא דלא טהור ומותר אבל לענין טומאה הא קיי"ל ציר לאו בר קבולי טומאה בבכורות פ' שלישי (כב.) אמר ריש לקיש משום ר' יהודה נשיאה הלוקח ציר מעם הארץ משיקו במים וטהור מה נפשך אי רובא מיא הוא קא עביד ליה השקה ואי רובא ציר [נינהו] ציר לאו בר קבולי טומאה הוא מאי איכא משום מעוטא דמיא הא בטלי להו ברובא ומשום הכי איבעי ליה לפרושי דהאי לטמא אפי' כל שהוא טמא דקאמר לאו טומאה ממש היא אלא לאסור כדפרישית. ובסוף המסכתא חדשתי בפי' זאת הפסקא והוא טוב מזה:
קריאה במקור
ראב"ד על משנה עדיות · פרק 7 · משנה 2
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Vilna Edition
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001300957
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 310065ca7879dd8699ad62b565c397b7a5448449199a9866becee3ea39028fcf