עיקרה במסכת נזיר פרק מי שאמר הריני נזיר מגלח יום שלשים ואחד ותנן בההוא פירקא מי שנזר והוא בבית הקברות אפי' הוא שם שלשים יום אין עולה לו מן המנין ומפרש בגמרא שאין שביעי שלו עולה לו מן המנין אבל נזיר טהור שנטמא שביעי שלו מיהא עולה לו מן המנין דכתיב וטמא ראש נזרו בנזיר טהור שנטמא הכתוב מדבר שהוא טעון גלוח והבאת צפרים ויום שביעי עולה לו מן המנין כדכתיב וקדש את ראשו ביום ההוא יצא ונכנס עולין לו מן המנין ומתרץ בגמרא יצא הזה ושנה וטבל אע"פ שנכנס בו ביום עולה לו מן המנין פי' על שביעי שלו קאמר ובתרה תנינן מי שנזר נזירות מרובה וכו' וחד טעמא נינהו משום דארץ העמים כבית הקברות דמיא שהרי גזרו על גושה שיטמא כגוש הבא מבית הפרס מיהא בהא פליגי בית שמאי סברי כי קנסינן ליה בטומאת ארץ העמים לסתור את נזירותו הני מילי בסתם נזירות דהיינו שלשים יום אבל בכל הנזירות שנזר לא קנסינן ליה הואיל ואינו טמא אלא מטומאה דרבנן וב"ה סברי בכל נזירותיו קנסינן ליה מיהו ההוא דנזיר בבית הקברות מדינא דאורייתא נמי לא סליק ליה מידי שהרי הוא צריך לנהוג נזירותו בטהרה:
קריאה במקור
ראב"ד על משנה עדיות · פרק 4 · משנה 11
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
מי שהיו שתי כתות עדים מעידות אותו וכו' עיקרה במסכת נזיר [פרק] מי שאמר הריני נזיר מגלח יום שלשים ואחת:
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Vilna Edition
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001300957
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 310065ca7879dd8699ad62b565c397b7a5448449199a9866becee3ea39028fcf