ראב"ד על משנה עדיות · פרק 7 · משנה 8

פי' היורה של מתכת ואינה מטמאה מאויר ומוסף יורה עטרה של טיט שעושין על שפת היורה של שולקי זיתים הפרוצים והיא מחוברת בבית הכירים שלה וכדי שלא תעלה הרתיחה ותצא לחוץ מוסיפין על שפת היורה עטרה של טיט אותה העטרה הרי היא כמו תנור של חרס נמי מטמאה מאוירה אבל של צבעים לא מפני כי של שולקי זיתים היא צורך גדול ליורה יותר משל צבעים מפני הרתיחה שהיא עולה עם הזיתים ואם לא היתה אותה העטרה היה הכל יוצא לחוץ אבל של צבעים אינו יכול לצאת לחוץ כי הצמר או הפשתן שהם צבועים בה הם עולים למעלה ומגינין על המים שלא תעלה רתיחתן ותצא לחוץ ובתחלה היו אומרים בחלוף מפני כי הצבעים חסים על מי הצבע שלא יתפזרו א) יותר מדאי ואין שולקי. כצ"ל. יעב"ץ ויותר (ממה) שאין שולקי הזיתים מקפידים על שליקתן שאין למים צורך אלא מעט וכשבא מנחם בן סגנאי שהיה צבע והיה בקי בענין וראה שהצמר והפשתן עולין למעלה ואין מניחין למים להתפזר קבלו ממנו עדותו והכי איתא [לפנינו ליתא] בתוספתא דעדיות ובתוספתא דכלים [ב"ק פ"ד] מפני מה אמרו מוסף תנור של נחתומין טמא מפני שהוא סומך עליו שפוד של צלי ר' יהודה אומר מפני שהוא תולה יורה בשפוד ונותנה עליו ר' יוחנן הסנדלר אומר מוסף תנור טפח מוסף יורה של שולקי זיתים טפחים ואינו מטמא מאויר אלא כנגד המוסף מאימתי מטמא משיתחיל לשלקו: