יש סדר למשנה על משנה מגילה · פרק 4 · משנה 9

תוי"ט ד"ה האומר כו' משתקין אותו וכו' ומצאתי בערוך וכו' ונראה ודאי וכו' ע"ש. המהרש"א בח"א כתב בזה"ל לפירש"י נראה דבא תנא דבי ר' ישמעאל לפרש המתני' דמשתקין אותו מלומר כן דהכתוב מדבר בישראל הבא כו' אלא דהכתוב מדבר במעביר בנו באש אבל מדברי הערוך בערך (אדם צ"ל) ארם נראה דבא תנא דר"י לפרש דקושטא הוא דהכתוב מדבר בישראל הבא על הכותית כו' ומתני' דקתני משתקין אותו היינו דאומר דהכתוב אינו מדבר אלא בארמיותה שמעבירין זרעם למולך ע"ש ולדבריו יתיישב דברי התרגום יונתן שהוא פי' המקרא לא תתן בתשמישתה לצד בת עממין כו' ע"ש עכ"ל המהרש"א. ולפ"מ שהבין המהרש"א בפי' הערוך. לכאורה פליאה שיפרש תנא דבי ר"י המקרא בהכי ויצא לידון בדבר חדש שלא נשמע שיהיה מחויב כרת על המזיד וחטאת על השוגג לבא על העובדת כוכבים [וגם דחוק דכל הני משניות וברייתות דתנן בהו הנותן מזרעו למולך חייב סקילה ודריש לה בסנהדרין ס"ד ע"א מהך קרא דכתיב ומזרעך לא תתן וגו' לא אתיא כתנא דר"י] והוי יודע דגם בחדושי הלכות מהרש"א במגילה כ"ה ע"א בד"ה מפני שעושה מדותיו וכו' כתב בזה"ל ויותר מזה קשה בפרשת אחרי בפסוק ומזרעך לא תתן להעביר למולך פי' בת"י ומזרעך לא תתן בתשמישתה לצד בת עממין גי' שזה הפך משנתינו בשמעתין דקתני דמאן דמפרשי לה הכי משתקין אותו בנזיפה ובערוך ערך [אדם צ"ל] ארם יתיישב התרגום לפרושו. ע"ש עכ"ל. הנה לא ארד לדקדק במה שכתב בשמעתא וכופלו עוד באגדתא. אבל במה שכתבתי למעלה נראה דאי אפשר דדעת הערוך כפי פירושו של המהרש"א. ולכן בהפלאה שבערכין כתבתי יפה פרושו של מד"ז התוי"ט בכוונת רבינו הערוך. וטעמו ברוך: