משנה ידים · פרק 2

נטל לידו אחת משטיפה אחת. ידו טהורה. לשני ידיו. משטיפה אחת. ר' מאיר מטמא עד שיטול מרביעית. נפל ככר של תרומה טהור. רבי יוסי מטמא:

נטל את הראשונים למקום אחד. ואת השניים למקום אחר. ונפל ככר של תרומה על הראשונים טמא. ועל השניים טהור. נטל את הראשונים ואת השניים למקום אחד ונפל ככר של תרומה טמא. נטל את הראשונים ונמצא על ידיו קיסם. או צרור. ידיו טמאות. שאין המים האחרונים מטהרים אלא המים שעל גבי היד. ר' שמעון בן גמליאל אומר כל שהוא מבריית המים טהור:

הידים מיטמאות. ומיטהרות. עד הפרק. כיצד נטל את הראשונים עד הפרק. ואת השניים חוץ לפרק. וחזרו ליד. טהורה. נטל את הראשונים ואת השניים. חוץ לפרק. וחזרו ליד. טמאה. נטל את הראשונים לידו אחת. ונמלך. ונטל את השניים לשתי ידיו. טמאות. נטל את הראשונים לשתי ידיו ונמלך ונטל את השניים לידו אחת. ידו טהורה. נטל לידו אחת. ושפשפה בחברתה. טמאה. בראשו או בכותל טהורה. נוטלין ארבעה וחמשה. זה בצד זה. או זה על גבי זה. ובלבד שירפו. שיבואו בהם המים:

ספק נעשה בהם מלאכה ספק לא נעשה בהם מלאכה. ספק יש בהם כשיעור. ספק שאין בהם כשיעור. ספק טמאים. ספק טהורין. ספיקן טהור. מפני שאמרו ספק הידים ליטמא ולטמא וליטהר טהור. ר' יוסי אומר ליטהר. טמא. כיצד היו ידיו טהורות. ולפניו שני ככרים טמאים. ספק נגע ספק לא נגע. היו ידיו טמאות. ולפניו שני ככרים טהורים. ספק נגע ספק לא נגע. היו ידיו אחת טמאה ואחת טהורה. ולפניו שני ככרים טהורים. נגע באחד מהם. ספק בטמאה נגע. ספק בטהורה נגע. היו ידיו טהורות ולפניו שני ככרים. אחד טמא ואחד טהור. נגע באחד מהן. ספק בטמא נגע. ספק בטהור נגע. היו ידיו אחת טמאה ואחת טהורה. ולפניו שני ככרים. אחד טמא ואחד טהור. נגע בשתיהן. ספק טמאה בטמאה. וטהורה בטהורה. או טהורה בטמאה. וטמאה בטהורה. הידים כמו שהיו. והככרים כמות שהיו: