השוכר. והטעו זה את זה. אחד מן האומנין ששלחו בעה״ב לשכור את חביריו והטעה אותם, כגון שאמר לו בעל הבית לשכור כל א׳ בארבעה דינרים ליום, והלך הוא ושכרם בשלשה, אין להם עליו אלא תרעומת, דהא סבור וקביל בשלשה, אלא שיכולים לומר לו לית לך אל תמנע טוב מבעליו. פירוש אחר, הטעו זה את זה, שחזרו בהם ולא רצו ללכת לעשות מלאכתו של בעה״ב כמו ששכרו עמו, או בעה״ב חזר בו כגון שאמר להם אי אפשי בכם בבוקר קודם שילכו אצל המלאכה:
קריאה במקור
ברטנורא על משנה בבא מציעא · פרק 6 · משנה 1
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
ואת הקרר. ברי״ש גרסינן, כלומר בעל הקרון:
פרייפרין. עצים משופין לעשות אפריון:
חלילים. למת או לחתן:
המשרה. מים ששורין בהן פשתן:
מקום שאין שם אדם. שהוא אינו מוצא פועלים לשכור והפשתן אבד:
שוכר עליהם. בני אדם כשיעור שכרן. אבל לא ביותר משיעור שכרן:
או מטען. אומר שיתן להם זוז. יתר, ואינו נותן אלא מה שהתנה מתחלה:
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- On Your Way
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- http://mobile.tora.ws/
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: c09157600323e88b347c5b3acb8e967c1d89af828269c3016e330de12c5afd28