בשור הנסקל מת ושחוט. אבל כל זמן שלא נסקל. כתו' דמותר בהנאה לדר"ת.
קריאה במקור
לחם שמים על משנה קידושין · פרק 2 · משנה 9
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
וקשיא לי' אי הכי. מ"ט אם הקדישו בעליו. אינו מוקדש. ליקדיש לדמי הנאה. ושכר מלאכה שבו. כל זמן שהוא חי. וי"ל בדוחק. לפי שבודאי אין משהין את דינו. אם משום דומיא דבעליו. דאין מענין דינו. ועוד משום דכל עוד שהוא חי. איכא תקלה. וקלון. על כן חיוב הוא למהר לסלקו. ולית ביה ש"פ בשווי הנאתו ושכר פעולתו. הילכך אין הקדש חל עליו. ולפ"ז אם קדש בו האשה אף מחיים. אינה מקודשת. וצ"ע.
ובצפרי מצורע כתו' דמשולחת נמי מתסרא משחיטת חברתה. והכי מסתברא. דאל"ה. לא מיקיים קרא. ושלח את הצפור החיה.
נמצינו למדין שגם כאן יש איסור חוזר להכשרו.
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Jerusalem, 1978
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990012730190205171/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 77082ae738a5f77071a0571dafb5e9d0447bda6c9ba6d50ed367a9564bbcee71