לחם שמים על משנה קידושין · פרק 4 · משנה 1

עשרה יוחסין ז"ל תי"ט שם היחס הונח על ידיעת האיש לבית אבותיו. ולפיכך נ"ל אלו דתנינן ובאו במספר עשרה יוחסין. יצדק עליהם שם היחס. אחר שנודעו מי הם אביהם ע"כ. שמא חושב רובן ככולם. כי באמת לא יצדק בכלם שם היחס בעצם. ועל צד הנחתו הראשונה. אלא על דרך העברה.

ורצו לומר ביחוס שתוקי ואסופי. יחוס גרוע. כי ודאי אין להם יחוס אב ידוע. אבל מיוחסים לבית האסופים ומשפחת שתוקים.

יוחסין בפלס כלי יוצר. יוקש יוקשים בני האדם. ככה חי"ת יוחסין קמוצ"ה.

כהני כתי"ט. הנו"ן בחיר"ק. ואינו נ"ל. אלא צ"ל בצירי כמו כהני הבמות. ובלו"א כתבתי שהם שמות מקוצרים. מלשון רבים. על כן צרויים הם. כי מה צורך כאן ליו"ד היחס. אחר שכולם נודעים בשם המשפחה. אלא לשון רבים הוא. ובא מקוצר על דרך הסמוך. כי כן מנהג חז"ל. כמ"ש בספר הנ"ל. אמנם שתוקי ואסופי כשיבוא נפרד. אז ודאי הוא בחיר"ק. כדין היחיד. ואין דרך חז"ל לומר שתוק אסוף. שלא יתערב בהוראות אחרות שבאלו הגזרות. אך במשנתנו הוא צרוי כחבריו.