ר"ש משאנץ על משנה מעשר שני · פרק 2 · משנה 6

שנתערבו ורוצה ליהנות בשל חולין:

מביא בסלע מעות. של נחשת בדמי סלע:

מחוללת על מעות הללו. ונמצאו שתיהן חולין והמעות מעשר ובורר היפה ומחלל מעות הללו עליה ותהא היא מעשר והמעות והסלע השנית חולין כבראשונה ותימה דמעיקרא נמי לישקול יפה ונימא אם היא של מעשר שני הרי טוב ואם הרע של מ"ש תהא מחוללת על זו דקיימא לן מחללים סלעין על סלעין דכסף כסף ריבה בריש הזהב (בבא מציעא דף נה) ושמא חיישינן דילמא אתי למישקלה בלא שום תנאי ואי מצרכת ליה להביא כסף אחר מעלמא ולחלל עליו אכתי גזרי' דילמא אתי למישקל חדא מהני בלא תנאי ומשום הכי קאמר דמחללים כסף על נחשת מדוחק ועוד יש לפרש דנהי דמדאורייתא מחללים כסף על כסף מדרבנן לאו דרך חילול הוא ואפי' מדוחק נמי לא אבל קשה לפי טעם זה בפרק הזהב (בבא מציעא נה:) דמייתי ההיא דדמאי דמחללים אותו כסף על כסף כסף על נחושת ופריך מי מחללים כסף על נחשת ומייתי מתני' דקתני מדוחק: אין שלא מדוחק לא הוה ליה לאקשויי נמי מכסף על כסף דאפילו מדוחק אין מחללין וכ"ת דדמאי דמחללין כסף על כסף בסלע על דנרין (זהב) דהוי דרך חילול אבל סלעים על סלעים לאו דרך חילול הוא דמשמע מדמייתי מעות של נחושת דאכסף אין יכול לחלל בשום ענין אפי' מביא דינרי כסף וכן משמע בירושלמי (שם) דר' חגי אמר קומי ר' זעירא (ר') מנחם בשם רבי יוחנן כל שאמרו בדמאי מחללין בודאי מחללין אותו מדוחק ופריך והתנינן מחללין כסף על נחשת מדוחק הא כסף על כסף לא אלא א"ר אבא בר כהנא קומי ר' יונה כל שאמרו בדמאי מחללין בודאי עבר וחילל מחולל ולפי טעם קמא שפירשנו ניחא דמכסף על כסף לא מצי לאקשויי מדמאי אודאי דנתערבו שאני דאתו לידי תקלה ומיהו קשה דהוה מצי לאקשויי מהא דתנן לקמן (מ"ח) אין מחללין כסף ופירות על כסף ואפי' רבנן לא שרו אלא ע"י צירוף כמו שאפרש ובפרק קמא דביצה (דף י:) גבי הניח מנה ומצא מאתים חולין ומעשר שני מעורבין זה בזה פירש שם בקונטרס ויטול היפה שבהם ויאמר אם הוא של מעשר יפה ואם היא של חולין תהא חברתה מחוללת עליה ולא יתכן כדמוכח הכא ובפ"ק דפסחים (דף י.) פירש שמביא סלעים בשוה מנה ואומר כל מקום שהן מעות מעשר שני מחוללין על הסלעים הללו ויתכן פירושו אם אותו מנה מעות נחשת דאי מעות כסף אין מחללין אותו על סלעים של כסף:

ומחללין עליה. בירושל' (שם) פריך ויבור את הרעה ומשני א"ר יונה אני אומר אם היתה מעשר שני כלומר היפה ופריך מ"מ יוצאה לחילול כלומר שהרי חללה על נחשת ומשני אמר רבי יונה לא יתכוין לעשות חולין ברורין תדע לך שהוא כן דתני לא יקיים כן אלא שחוזר ומחללן על הכסף: