מי שהיה נשוי שתי נשים ומת. הראשונה קודמת לשניה. ויורשי הראשונה. קודמים ליורשי שניה. נשא את הראשונה ומתה. נשא שניה ומת הוא. שניה ויורשיה קודמים ליורשי הראשונה:
קריאה במקור
משנה כתובות · פרק 10
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
מי שהיה נשוי שתי נשים ומתו. ואחר כך מת הוא. ויתומים מבקשים כתובת אמן ואין שם אלא שתי כתובות חולקין בשוה. היה שם מותר דינר. אלו נוטלין כתובת אמן. ואלו נוטלין כתובת אמן. אם אמרו יתומים. אנחנו מעלים על נכסי אבינו יתר דינר. כדי שיטלו כתובת אמן אין שומעין להן. אלא שמין את הנכסים בבית דין:
היו שם נכסים בראוי. אינן כבמוחזק. רבי שמעון אומר. אפילו יש שם נכסים שאין להם אחריות. אינו כלום. עד שיהיו שם נכסים שיש להן אחריות יותר על שתי הכתובות דינר:
מי שהיה נשוי שלש נשים ומת. כתובתה של זו מנה. ושל זו מאתים. ושל זו שלש מאות. ואין שם אלא מנה חולקות בשוה. היו שם מאתים. של מנה נוטלת חמשים. של מאתים ושל שלש מאות. שלשה שלשה של זהב. היו שם שלש מאות. של מנה נוטלת חמשים. ושל מאתים מנה. ושל שלש מאות ששה של זהב וכן שלשה שהטילו לכיס. פיחתו או הותירו. כך הן חולקין:
מי שהיה נשוי ארבע נשים. ומת. הראשונה קודמת לשניה ושניה לשלישית ושלישית לרביעית. הראשונה נשבעת לשניה. ושניה לשלישית. ושלישית לרביעית. והרביעית נפרעת שלא בשבועה. בן ננס אומר וכי מפני שהיא אחרונה נשכרה. אף היא לא תפרע אלא בשבועה. היו יוצאות כולן ביום אחד כל הקודמת לחברתה אפילו שעה אחת זכתה. וכך היו כותבין בירושלים שעות. היו כולן יוצאות בשעה אחת. ואין שם אלא מנה חולקות בשוה:
מי שהיה נשוי שתי נשים ומכר את שדהו. וכתבה ראשונה ללוקח. דין ודברים אין לי עמך. השניה מוציאה מהלוקח. וראשונה מן השניה והלוקח מן הראשונה וחוזרות חלילה עד שיעשו פשרה ביניהם. וכן בעל חוב וכן אשה בעלת חוב:
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Mishnah, ed. Romm, Vilna 1913
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001741739
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: ea747c5c67930e7cafd3acdf6c6687203ca440b2f7740ae0170897eea07d1864