משנה כתובות · פרק 7

המדיר את אשתו מליהנות לו עד שלשים יום. יעמיד פרנס. יתר מכן יוציא ויתן כתובה. רבי יהודה אומר. בישראל חדש אחד יקיים. ושנים יוציא ויתן כתובה. ובכהנת שנים יקיים. ושלשה יוציא ויתן כתובה:

המדיר את אשתו שלא תטעום אחד מכל הפירות. יוציא ויתן כתובה. רבי יהודה אומר בישראל יום אחד יקיים. שנים יוציא. ויתן כתובה. ובכהנת שנים יקיים. שלשה יוציא. ויתן כתובה:

המדיר את אשתו שלא תתקשט באחד מכל המינין. יוציא ויתן כתובה. רבי יוסי אומר בעניות שלא נתן קצבה. ובעשירות שלשים יום:

המדיר את אשתו שלא תלך לבית אביה. בזמן שהוא עמה בעיר חדש אחד יקיים. שנים יוציא ויתן כתובה. ובזמן שהוא בעיר אחרת. רגל אחד יקיים. שלשה יוציא ויתן כתובה:

המדיר את אשתו. שלא תלך לבית האבל. או לבית המשתה. יוציא ויתן כתובה. מפני שנועל בפניה. ואם היה טוען משום דבר אחר. רשאי. אמר לה על מנת שתאמרי לפלוני. מה שאמרת לי. או מה שאמרתי לך. או שתהא ממלא ומערה לאשפה. יוציא ויתן כתובה:

ואלו יוצאות שלא בכתובה. העוברת על דת משה. ויהודית. ואיזו היא דת משה. מאכילתו שאינו מעושר. ומשמשתו נדה. ולא קוצה לה חלה. ונודרת ואינה מקיימת. ואיזוהי דת יהודית. יוצאה וראשה פרוע. וטווה בשוק. ומדברת עם כל אדם. אבא שאול אומר אף המקללת יולדיו בפניו. רבי טרפון אומר אף הקולנית. ואיזו היא קולנית. לכשהיא מדברת בתוך ביתה. ושכניה שומעין קולה:

המקדש את האשה על מנת שאין עליה נדרים. ונמצאו עליה נדרים. אינה מקודשת. כנסה סתם ונמצאו עליה נדרים. תצא שלא בכתובה. על מנת שאין בה מומין. ונמצאו בה מומין. אינה מקודשת. כנסה סתם ונמצאו בה מומין. תצא שלא בכתובה. כל המומין הפוסלין בכהנים. פוסלין בנשים:

היו בה מומין ועודה בבית אביה. האב צריך להביא ראיה שמשנתארסה נולדו בה מומין הללו. ונסתחפה שדהו נכנסה לרשות הבעל. הבעל צריך להביא ראיה. שעד שלא נתארסה היו בה מומין אלו. והיה מקחו מקח טעות. דברי רבי מאיר. וחכמים אומרים. במה דברים אמורים במומין שבסתר. אבל במומין שבגלוי. אינו יכול לטעון. ואם יש מרחץ באותה העיר. אף מומין שבסתר. אינו יכול לטעון. מפני שהוא בודקה בקרובותיו:

האיש שנולדו בו מומין. אין כופין אותו להוציא. אמר רבן שמעון בן גמליאל. במה דברים אמורים. במומין הקטנים. אבל במומין הגדולים. כופין אותו להוציא:

ואלו שכופין אותו להוציא מוכה שחין. ובעל פוליפוס. והמקמץ. והמצרף נחושת. והבורסי. בין שהיו בם עד שלא נישאו. ובין משנישאו נולדו. ועל כולן אמר רבי מאיר. אף על פי שהתנה עמה. יכולה היא שתאמר סבורה הייתי שאני יכולה לקבל ועכשיו איני יכולה לקבל. וחכמים אומרים מקבלת היא על כרחה. חוץ ממוכה שחין. מפני שממקתו. מעשה בצידון בבורסי אחד שמת. והיה לו אח בורסי. אמרו חכמים. יכולה היא שתאמר. לאחיך הייתי יכולה לקבל. ולך איני יכולה לקבל: