משנה כתובות · פרק 13

שני דייני גזירות היו בירושלם. אדמון וחנן בן אבישלום. חנן אומר שני דברים. אדמון אומר שבעה. מי שהלך למדינת הים ואשתו תובעת מזונות חנן אומר תשבע בסוף. ולא תשבע בתחלה. נחלקו עליו בני כהנים גדולים. ואמרו תשבע בתחלה ובסוף. אמר רבי דוסא בן הרכינס כדבריהם. אמר רבן יוחנן בן זכאי. יפה אמר חנן לא תשבע אלא בסוף:

מי שהלך למדינת הים. ועמד אחד ופרנס את אשתו. חנן אומר איבד את מעותיו נחלקו עליו בני כהנים גדולים. ואמרו ישבע כמה הוציא ויטול. אמר רבי דוסא בן הרכינס כדבריהם. אמר רבן יוחנן בן זכאי. יפה אמר חנן. הניח מעותיו על קרן הצבי:

אדמון אומר שבעה. מי שמת והניח בנים ובנות. בזמן שהנכסים מרובין. הבנים יורשים. והבנות ניזונות. ובנכסים מועטים. הבנות יזונו. והבנים יחזרו על הפתחים. אדמון אומר. בשביל שאני זכר הפסדתי. אמר רבן גמליאל רואה אני את דברי אדמון:

הטוען את חברו כדי שמן. והודה בקנקנים. אדמון אומר. הואיל והודה במקצת הטענה ישבע. וחכמים אומרים. אין זו הודאה ממין הטענה. אמר רבן גמליאל רואה אני את דברי אדמון:

הפוסק מעות לחתנו. ופשט לו את הרגל. תשב עד שילבין ראשה. אדמון אומר יכולה היא שתאמר. אילו אני פסקתי לעצמי. אשב עד שילבין ראשי. עכשיו שאבא פסק עלי. מה אני יכולה לעשות. או כנוס. או פטור. אמר רבן גמליאל רואה אני את דברי אדמון:

העורר על השדה. והוא חתום עליה בעד. אדמון אומר יכול הוא שיאמר. השני נוח לי. והראשון קשה הימנו. וחכמים אומרים איבד את זכותו. עשאה סימן לאחר. איבד את זכותו:

מי שהלך למדינת הים ואבדה דרך שדהו. אדמון אומר. ילך בקצרה. וחכמים אומרים יקנה לו דרך במאה מנה. או יפרח באויר:

המוציא שטר חוב על חברו. והלה הוציא שמכר לו את השדה. אדמון אומר יכול הוא שיאמר. אילו הייתי חייב לך. היה לך להפרע את שלך כשמכרת לי את השדה. וחכמים אומרים זה היה פקח. שמכר לו את הקרקע. מפני שהוא יכול למשכנו:

שנים שהוציאו שטר חוב זה על זה אדמון אומר. אילו הייתי חייב לך. כיצד אתה לוה ממני. וחכמים אומרים זה גובה שטר חובו. וזה גובה שטר חובו:

שלש ארצות לנשואין. יהודה. ועבר הירדן. והגליל. אין מוציאין מעיר לעיר. ומכרך לכרך. אבל באותה הארץ. מוציאין מעיר לעיר. ומכרך לכרך. אבל לא מעיר לכרך. ולא מכרך לעיר. מוציאין מנוה הרעה. לנוה היפה. אבל לא מנוה היפה. לנוה הרעה. רבן שמעון בן גמליאל אומר. אף לא מנוה רעה. לנוה יפה. מפני שהנוה היפה בודק:

הכל מעלין לארץ ישראל. ואין הכל מוציאין. הכל מעלין לירושלם. ואין הכל מוציאין. אחד האנשים. ואחד הנשים (נוסח אחר ואחד עבדים) נשא אשה בארץ ישראל וגירשה בארץ ישראל. נותן לה ממעות ארץ ישראל. נשא אשה בארץ ישראל. וגירשה בקפוטקיא. נותן לה ממעות ארץ ישראל. נשא אשה בקפוטקיא. וגירשה בארץ ישראל. נותן לה ממעות ארץ ישראל. רבן שמעון בן גמליאל אומר. נותן לה ממעות קפוטקיא. נשא אשה בקפוטקיא. וגירשה בקפוטקיא. נותן לה ממעות קפוטקיא: