דברי ר' שמעון ר"מ אומר וכו'. כתב הר"ב דהלכה כר"מ, וכתב התי"ט טעם להלכה זאת מפני שהיא כדעת חכמים דמשנה וכו'. ולא ידענא למאי אצטריך לראיה, דהואיל ור"מ מחמיר הלכה כמותו לגבי ר"ש, והכי מבואר בספר הקנה, על כי בש"ס (עירובין מו:) מספקא להו ר"מ ור"ש הלכה כדברי מי, ולכן הלכה כדברי המחמיר. ומכאן מוכח גדולתו דר"ש לאפוקי ממי שמתרחק מחכמת האמת באמור ומנו ר"ש דכמעט בכל מקום אין הלכה כמותו אוי לאזנים שכך שומעות שבמקום ענותנותו שם אתה מוצא גדולתו, שהרי רבי היה מתפאר עצמו שכל התורה שזכה הוא משום דחזא לר"מ מאחוריה (שם יג:) ולא פסקו הלכה כמותו על כי לא ירדו חבריו על סוף דעתו (שם) ולכן פסקו כמעט לעולם כבעל מחלוקתו וכשבאו לר"ש לא יכלו להכריע איזה משניהם דעתו עמוק מחבירו כדי לפסוק הלכה כשכנגדו וכשחולק ר"ש עם אחרים לא פסקו כמותו מהטעם עצמו דר"מ וכמדומה לי שכן כתב גם בעל של"ה:
קריאה במקור
הון עשיר על משנה מכשירין · פרק 6 · משנה 5
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Hon Ashir, Amsterdam, 1731
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH002072341/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 8ccc41b2140b1e8c7ed267915b202ec6420d025371bed9bc7874a2ed1ddf5052