מלאכת שלמה על משנה שקלים · פרק 8 · משנה 4

פרכת שנטמאת וכו' עד סיף סי' ה' ביד פ"ז דהלכות כלי המקדש והעובדין בו סי' י"ז י"ח וגם פה מצאתי שהגי' הר"מ ז"ל שֶׁנִטִמְאָה המ"ם בשב"א והאל"ף קמוצה:

שנטמאת בולד הטומאה פי' ע"י משקה דהא אין ולד הטומאה מטמא כלי אלא ע"י משקה גזרה משום משקה זב וזבה כדאיתא במסכת נדה: ומצאתי שכתב החכם הר"ר סולימאן ז"ל ויש לפרש דמיירי בשאר פרוכות שאינם תלויות אלא מונחות שהרי שתים היו עושין בכל שנה ואותם שהם מונחות יש עליהם תורת בגד ומטמאות ולא דמו למטפחות ספרים המצויירות שהם טהורות לפי שאינם משמשי אדם לפי שאלו ברגלים תולין אותם בעזרות בשביל בני אדם הבאים והוו כאילו הם משמשי אדם וקצת ראיה לזה מדקתני ואם היתה חדשה שוטחין אותה וכו' ואם בתלויה עסיקינן ודאי שהיא חדשה שהרי מחדשין אותה בכל שנה ואפי' אם תהיה מד' וחמש שנים עדיין היא חדשה אלא נראה דלא מיירי אלא באותם שכבר הניחום וגנזו אותם עד כאן לשונו ז"ל: ופי' הר"ש שיריליו ז"ל מטבילין אותה בפנים מיירי בנטמאת בפנים ומטבילין אותה בבית הטבילה של פנים דתנן בתמיד וביומא דטבילת בית הפרוה היתה בקדש ע"כ:

ושוטחין אותה בחיל מפני שהיא צריכה הערב שמש כך צ"ל פי' ובחיל מותרין טמאים ליכנס כדתנן בפ"ק דכלים:

ע"ג האיצטבא בהר הבית שעשוי כולו איצטבאות כדאמרי' הר הבית סטיו ע"ג סטיו: וממילא שמעינן מינה דהכא גרסינן גב בבית:

כדי שיראו העם את מלאכתה שהיא נאה פירש הרש"ש ז"ל דשתים היו צריכין כל שנה כדתנן לקמיה ויתנדבו מעות לממונה על הפרכת ע"כ: