עיקר תוספות יום טוב על משנה כלים · פרק 2 · משנה 1

שאר בהמה וחיה מנין, ת"ל וכל מעשה, א"כ מה ת"ל עזים פרט לעופות:

שמתחלה לכך נעשית להיות מטה על צדה ומוציא מה שבתוכה לצדדין. תוספתא. הר"ש:

גמרא. ופירש"י הואיל ונראה מבחוץ דרך דפנותיו לא חשיב גב אלא תוך והר"א העתיק שתוכן נראה מברן:

והר"מ השיג על פירוש זה, דכלי אלומ"י לא יצלח לקבל כל דבר לענין מענינים כו'. ומפרש שהוא מאבן רכה מאוד (שקורין א"ל טפ"ל) בדקות המראה (כעין תכלת) יותך בטים במהירות, ירחצו בו השיער והבגדים. והוא והדומים לו כאשר נעשה מהן כלים כל זמן שלא נקלו באור הנה הן כלי אדמה ולא יקבלו טומאה, וכאשר נקלו ואע"פ שלא יסבלו האש עד שיבושל דפנותם כמו החרס הנה הן דומים לחרס. והוא אשר יקרא כלי נתר:

אלא במה שסמוך לדפנות האמצעים מיטמאין מן האויר. ואי אתה יכול לומר שזה מטמא את זה שהרי אין כביצה בכל אחד כו' רש"י. ועתוי"ט: