וקצת קשה, דהוה ליה למתני כלי קבול מ"מ טמא, מהו העושה דקתני. ועוד קשה, אמאי לא קתני בהדיא משהו. ולשון מהר"מ, נראה לי לפרש, ליקט מכל מקום מן הטמאים ומן הטהורים ועשאו כלי אחד, טמא. והיינו הא דתנן לעיל העושה כלי מן הגדל בים וחיבר להן מן הגדל בארץ כו'. ותניא הכא משום משכב כו'. ופירוש, עשה משכב ומושב מעור חיה שבים ושביבשה. ועתוי"ט:
קריאה במקור
עיקר תוספות יום טוב על משנה כלים · פרק 17 · משנה 15
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
המצה כו'. הואיל והוא דבר של קיימא שאפשר שיעמוד. הר"מ:
שחקקום. נקב קטן בצדיהן, והוציאו האוכל מתוך הנקב. רש"י:
משמע דאילו מדדו הוי מעשה. והא דסיים ולא עשו בהן מלאכה, היינו שלא מדדו. אבל רש"י כתב, שאפילו מדדו בה אלא שלא עשו בה מעשה לשם כלי:
טחשבה. שאם בן דעת חשב עליהן טמאים במחשבה, דתנן סוף פרק כ"ה כל הכלים יורדין לידי טומאתן במחשבה. רש"י:
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- On Your Way
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- http://mobile.tora.ws/
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 59819da9207a70870b906cac79930b198dec55232969c550ec62fba66459c022