[כך כ' הרמב"ם [בפ"א מתרומות ה"ו, ופ"ו מבית הבחירה ה"ל]. וכך פירש רתוי"ט כאן דבריו. ואילה"ק א"כ ל"ל לרמב"ם לחלק בין ירושלים לשאר א"י, דהרי ירושלים נמי החזיקו ברצון כורש, ודינה ככל א"י. י"ל דירושלים ומקדש מדלא זזה שכינה משם לא היה צריך עזרא לקדשן [וכמ"ש שם אות י"ד], ושאר א"י היה צריך עזרא לקדשה בחזקה ודוחק. אמנם הראב"ד [בפ"ו מבחירה] כתב שנתגלה לו בוד ה' ליראיו. [וכענין זה כתב גם בפ"ח מלולב ה"ה, ע"ש] שרק שאר א"י שכבשו עולי בבל נתקדשה ע"י עזרא, אבל ירושלים ומקדש לא קדשן אלא לשעתן, לפיכך הנכנס עתה לשם. אינו חייב כרת. אמנם מהו הארץ שכבשו עולי בבל. כבר פירש וביאר הרמב"ם בפ"א מתרומות ע"ש]:
קריאה במקור
בועז על משנה עדיות · פרק 8
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Mishnah, ed. Romm, Vilna 1913
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001741739
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 3c944a461e8fb85e94085fbc0bcb9202e84454abdd99811a16ec37b84aee5da0