קרצו. מפני שלא היה גומר השחיטה אלא חותך כדי הכשר לבד, לא קתני שחטו בפירוש:
קריאה במקור
הון עשיר על משנה יומא · פרק 3 · משנה 4
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
ומרק. הכא יש לפרשו לשון הורק מכלי אל כלי (ירמיה מח, יא). כי גומר לחתוך הסימנין כדי להריק כל דמו אל כלי. ורמב"ם נתן טעם כולל לכל מקום כמ"ש התי"ט:
ואת החביתין ואת היין. התי"ט תמה על המשנה וכן על הרמב"ם, שלא הזכירו הסלת. אבל על הרמב"ם אין לתמוה שהרי העתיק הנסכים במקום היין, והוא עצמו כתב בפ"ב מה' מעשה הקרבנות (ה"א) שהיין והסלת שמביאין עם הקרבן הם הנקראים נסכים, והסלת לבדה היא הנקראת מנחת נסכים. ובדוחק יש לישב נמי מתניתין על דרך זה, באמור כי הסלת נכללת בתיבת יין, להיות כי היין הוא בכלל הנסך דווקא, שהסלת לאו בר ניסוך, ואפילו הכי אמרינן שתיבת נסכים כולל אף הסלת. והר"ב במשנה ג' פ"ד דתמיד תירץ בענין אחר, והמדקדק יפה יראה שתירוצו דחוק יותר מזה:
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Hon Ashir, Amsterdam, 1731
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH002072341/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 446a0b6012ec0653314c8cc7a9bcde66c0419db273fcf0bac9f33c75c333c6fc