ושל תרומה כו' ובה"א כו'. נ"ל דכמו בבבא דרישא לא תני דין דתרומה מפני שמובן מדיוקא דדוקא של מע"ש תאכל צמחונים. ממילא מובן דש"ת אפילו יבשים. כן בבבא זו סמיך דנידוק דאבל מע"ש א"נ אלא בטהרה. ומה שלא כלל תרווייהו בחד בבא וליתני תלתן של מע"ש תאכל צמחונים ובטהרה משום דע"כ היה צריך למיתני דין התרומה משום פלוגתת ב"ש וב"ה. או מפני דאף לב"ה שרייתה בטהרה. ודוגמת משנה זו נמצא בפסחים (צ"ו) עמש"כ שם בס"ד [וכן בכריתות ספ"ב לא תני ג"כ הצד שכנגדו דהיינו שפחה חרופה ע"ש]:
קריאה במקור
רש״ש על משנה מעשר שני · פרק 2 · משנה 3
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
ומה שהקשה התו"ח איך שייך מע"ש במחובר. נעלם ממנו פי' הר"ש דמיירי שזרע מע"ש ואינו רוצה לפדותו בזמן זרעו. גם לפי' הרע"ב בפ"ב דבכורים מ"ב משמע דכשזורעין בירושלים נאסר הגדולים וכ"פ הרמב"ם בפ"ו מהל' מע"ש הט"ו:
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Vilna Edition
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001300957/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: b521a4126cd1a292db1b3bdf38a52b55ba03689e20485e552aa044452ee5ad17