ואם כו' מופקר אין לו אלא שכר לקיטה. ובפי' הרמב"ם . ובשמיטה כ"א מלקט לעצמו. ונדחק התוי"ט בטעמו. ול"נ דבשביעית ממ"נ אם שכר הלקיטה הוא פחות משווי הפירות מי פתי יסור הנה ללקט בשכר הלא טוב לו יותר ללקט וצ"ע. ואם השכר יותר מי פתי ישכור פועל. משא"כ בהפקר יכול להיות שיזכה בשדה וכל המחובר בה (ולפ"ז יהיה סתירה מכאן למש"כ בר"ה (ט') בתד"ה וקציר) או כמש"כ הר"ש משום דתחלתו היה עומד לפחות שכר לקיטה:
קריאה במקור
רש״ש על משנה מעשר שני · פרק 5 · משנה 5
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Vilna Edition
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001300957/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: b521a4126cd1a292db1b3bdf38a52b55ba03689e20485e552aa044452ee5ad17